צָיוֹר

*, ש"ז, מ"ר צָיוֹרוֹת, — הצר צורות בחֹמר או בציור, בצבעים וכדו', כמו צַיָּר: שלושה עריסות הן, העשויה לשכיבה טמאה מדרס, ושל בנות טמאה טמא מת ושל סיירין (צ"ל סיידין1) ושל ציורות טהורה מכלום (תוספת' כלים ב"ב ב ט).2



1 [בהקבלה הרגילה סיידים וציירים, עי' בערך סַיָּד.]

2 [במשנה (כלים כד יג) כתוב שלושה סדינין הן, העשוי לשכיבה טמא מדרס, לוילון טמא מת, ושל צורות טהור מכלום, ע"כ. ופרשו המפרשים את המלה צורות כמ"ר של צורה, סדין המצֻיר בצורות וכדו'; ואולם אין זה נגוד מתאים אל (סדין) לשכיבה, והדמיון אל התוספת' המובאת לפני כן, וגם שנוי הלשון: ושל צורות, מורה על כך שהכונה: ו(סדין) של (סַיָּדִין ושל) צָיוֹרוֹת, ואפשר שנשמטה כאן אף המלה סידין, או אפילו סָדִין (בינ' מן סוד) ממש באותה משמ', מפני דמיונה אל סָדִין, מ"ר סדינים. וכן בא "שני סדינין, אחד לשכיבה ואחד לצורות"  (כך בגנז' מצרים, ובדפוס' לעורות) גם בירוש' גיט' ג א, וגם במה שנאמר בתוספת' כלים ב"מ א טו: אמרו לאומן וכו' עשה לי שני סדינין, אחד לצורות ואחד לאוהלין, הרי אלו טמאין עד שעה שיפריש וכו' אבל אומן שהוא עושה ומניח זגין לבהמה וכו' סדינין לצורות וסדינין לאוהלין אם רוב מן הטמא טמא וכו', נכר חלוף המלה "וילון" ב"אוהלין", וכן אין לסמוך על הכתיב לצורות, וצ"ע.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים