°, ת"ז, —  שיך לציור שבדמיון, vorgestellt, gedacht, ideell; imaginaire (-nary), ideal:  ונאמר בעבור שהיו המבוקשות הנכספת ידיעתם בכל המלאכות המחשביות שני חלקים ציורי ואמותי וכו' (כל מלאכת ההגיון, מבוא, ב.). וכבר מצאנו בתורה המצוה באהבת הנפש לשם והיא ההשגחה העיונית והציורית (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, מא., ויגש). ולא יצוייר שיהיה אדם מבעלי הדת או יתייחס אליה אם לא ידע עקרי הדת ההיא או יציירם הבנה ציורית כדי שיאמין בהם, כמו שלא יקרא רופא מי שלא ידע התחלות הרפואה ולא מהנדס מי שלא ידע התחלות ההנדסה ידיעה אמיתית או לפחות ידיעה ציורית (ר"י אלבו, העקרים, הקד'). וזה כאילו נצייר בשכלנו ליקח החלק מהנפש אשר יושרש מזרע האיש ודם האשה ונשי' אותו מקום החלק החמרי ונקח הדבר אשר יבא מחוץ ונשי' אותו מקום החלק הציורי ומשני אלה תבא הנפש דברית (מנחת קנאות, 53). ועל דרך זה מקבל דברי נבואתו ונחקקת בלבו הנבואה ההיא חקיקה ציורית רוחנית (ר"מ בן גבאי, עבודת הקדש, סתרי התורה כז). שמהבלתי תכליות האלהי הדוחה כל גבול ימשך התליות הנעדר מהגבול (נאה לדעת) הכח הבלתי מוגבל או העצם בלתי מצוייר ומצטייר ומהצטרפות סבתו הנזכרת יתהווה הצטיירותו והיותו ציורי נפרד ושלם (אירירי, שער השמים יג, מו:). — ובמשמ' הסתכלותי, anschaulich; figuratif; illustrative; intuitive: ותשובתו זאת היא הלימוד הראשון ויקרא לימוד ציורי וזה לפי שעל ידו יבין התלמיד וידע צורת הדבר ששאל עליו (ר"י הישראלי, יסד עולם א א , ה.).