1, ש"ז, — חדר בית אסורים צר, אָפֵל, וכיוצא בזה,Karzer; cachot; gaol; יי' נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקידים בית יי' לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הַצִּינֹק2 ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי (שמעיהו הנחלתי, ירמ' כט כו-כז). — ובתו"מ, צינוק של ירק, Bund; botte; bundle: אגוד של ירק שאגדו בשדה ועךתיד לעשותו צינוק לשוק, כיון שאגדו בשדה הרי זה חייב (תוספת' מעש"ר א ו). אגדו צינוק גדול לשדה, אבל אם אגדו צינוק קטן לשוק נטבל, רבי עזרא בעי אדיין לא נגמרה מלאכת השדה ואת אמר הכין, אלא כיני אגדו צינוק גדול בשדה והוא עתיד לאוגדו צינוק קטן לשוק נטבל (ירוש' מעשר' א ה). ובסהמ"א: וכן צינוק מסגר לידים (ר"י קמחי, ספר הגלוי, קמה).
1 שרש צנק, ועי' בהערה שלאחרי זו.
2 בזמן עקילס כבר לא היה ידוע בדיוק פרוש מלה זו, ולכן הניחה בל תרגום והעתיקה בכתב יוני כצורתה: σινώϰ, ומקצת נסח' σινώχ, והירו' העתיק בכתב רומי sinac. וכן העתיק יונתן המלה כמו שהיא: צינוקא. רש"י פרש: סדן, אך לא אמר על סמך מה פרש כן. רד"ק: כלי מסגר לידים, — וגם זה בלי יסוד ומלבד זה גם לפי רש"י וגם לפי רד"ק קשה השמוש ונתת אל הצינוק, והיה צריך לאמר ונתת הצינוק עליו, רב החדשי' דמו צינוק לזנאק زناق, שנאק شناق בערב' במשמ' חבל, ענק על צואר הסוס, וכמו"כ לשרש צנכ صنك במשמ' הציק, ואמרו כי צינוק הוא כבל ברזל על הצואר. אך השמוש אל הצינוק מתנגד גם לזה. ורגלים לדבר, כי האח האמתי בערב' לצינוק הוא שׂג'נ سجن, שהוא בית אסורים, ולפי שמוש שׂג'נ בערב' גם במשמ' שֵם לחדר מחדרי הגיהנם נראה כי עקר משמ' הוא חדר צר ואפל. — אך צינוק בענין אגד של ירקות, ואולי בערב' שנק شنق, במשמ' קשר הראש אל יתד גבוהה, וכמו"כ קשר הידים אל הצואר, — חלוף צ בש.
[באשו' נמצא הפעל סַנָקֻ, וגם זַנָקֻ, צַנָקֻ , ואף בפע' סֻנֻק (את הבקר) בבמשמ' קשר, אסר, ומזה מתבארות באפן טבעי גם משמ' זו של מאסר שבמקר וזו של קשור ואגוד שבתו"מ].