צִלְהֵב

* 1, פֻע', צֻלְהַב, בינ' מְצֻלְהָב, —  כמו מֻצְהָב, מבריק: בכל יום היה ריחו (של המן) נודף ובשבת יותר, בכל יום היה מצולהב בזהב ובשבת יותר (מכי' בשלח, ויסע ב).



1 [הרחבת השרש צהב, בהשפעת שלהב; ובא גם בארמ' שבתרגומים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים