* 1, ת"ז, מ"ר צְלוּלִים, צְלוּלִין, נק' צְלוּלָה, — (נוזל) שצללו ושקטו השמרים שבו וע"י כך נעשה זך ומזֻקק,  abgekléärt, klar; clarifi,  clairé; clarified; clear: תורמין יין צלול על שאינו צלול ולא שאינו צלול על הצלול (תוספת' תרומ' ד ג). יין עכור שנפל לתוך מאה לוגין צלולין אין מוציאין שמרים שבו (שם שם ו י). משערין אותן עכורין ואין משערין אותן צלולין (שם נדה ג ח). המפלת שפיר מלא מים וכו' אינה חוששת לוולד וכו' ואפי' צלולין (ריב"ל, ירוש' שם ג ג). מים צלולין ישב בהן עד צוארו וקורא וי"א עוכרן ברגלו (ת"ר ברכ' כה:). נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא (זעירי, שבת קלט:). מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים כקליפת השום ואין שיעור למים משום דאין שיעור לעפר ואין בודקין אותן צלולין אלא עכורין (נדה כ.). צלולה היתה החבית ועכרתם אותה (רבנן, מד"ר בראש' פ) — ובסהמ"א: ואברר היך יהיה ענן הירח, לפי שהוא המעלה הענן והעב והאיד שהן כלם המים הצלול הערב מי אוקינוס כשאמרו חכמים ׁ(דונש, תשו' על רסע"ג 52). את זובו, כמו ריר שיוצא צלול, או החתים, שיוצא עב וסותם את פי האמה וכו' (רש"י, ויקר' טו ג). יש מקומות שנהגו שיהיו כל פירות מנוקים וברורים מכל דבר ושיהיו היינות והשמנים צלולין (רמב"ם, מכירה, יח יג). משמרת הוא שק שנותנין בתוכו שמרי היין והיין יורד ממנו זך וצלול (פי' המשנ' לרמב"ם, שבת כ א). יצלו, כמו יסננו כי הדבר הזך קוראין אותו צלול והוא הפך עכור (שם שם ב). אם מכר לו הרבה שמן ביחד ונתן לו מעט מעט מתוך חביותיו ונתן לו הכל צלול אינו מנכה לו בשביל השמרים (טוחו"מ רכח כ). — °וצלול מדבר, יין צלול משמרים וכדו': וכן יין שהוא צלול משמרים יכול לסנן במשמר' ואין כאן משום בורר (הלבוש, או"ח שיט י). — ובהשאלה: צליל, צלול כתיב, שהיה הדור צלול מן הצדיקים2 (רש"י, שפט' ז יג). — °ובהשאלה, מראה צלול: השר השלישי צללדמירו"ן גוונו כמראה הצלול (נפתלי בר' יעקב אלחנן, עמק המלך, שער קרית ארבע טו). שכל צלול3, דעת ומחשבה צלולה וכדו': ומיהו מספקא ליה אי דעתא צילותא היא, אותה קצת הדעת שיש לו אם צלולה וכו' אי לאו דעתו צלולה (רש"י, יבמ' קיג.). ומתחלקת הבנתם לשלשה חלקים האחד מהם אנשי השכל הצלול והתכונות הזכות (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). ויהיה ג"כ דעתי צלולה ומיושבת עלי להצדיק דיני (ראובן ב"ר אברהם מירושלם, דרך ישרה, ש' התחינות, ע.). ואמר המשורר: ואין ראוי להתגלע בחכמה לבד נבון במחשבה צלולה (משה בן חביב, דרכי נעם, טו.). — °ודעתו צלולה עם פלוני, דעתו שלמה עמו: כששמעו משה כך חשב בלבו ואמר שמא אין דעתו צלולה עמי ואינו רוצה להראות לי שום דבר (חזקוני על התורה, שמות לג יח). — ובמשמ' נוזל, flüssig; liquid(e): אסור למעך השלג ולעשותו צלול כמו מים (התרומה, שבת רלד). שלג שמתחלה היה יבש ועב הוי נולד כשנמחה ונעשה צלול (שם שם רלה) . ועי' א. צָלַל בינ' פָעו'.