א. צָלַק

°, קל לא נמצא.

— הִתפ', *הִצְטַלֵּק, — הִצְטַלְּקָה הרֵאה, נסדקה1, sich spalten; se fendre; to split: כשמצטלקת ריאה טריפה (הלכ' פסוק' לתלמי' יהודאי גאון, 143).



1 [ע"פ הארמ' שבתו"מ: צלקיה מצלק, סדק ובקע אותו (את התנור), אצטליק רישיה, נבקע ראשי, וכן בערב' צלק صلق, דקר, פצע וכדו'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים