ג. צִלְצֵל

°, פ"י, פֻע' צֻלְצַל, בינ' מְצֻלְצָל, — מכֻסה בצל1: הוי ארץ צלצל כנפים, ת"י דאתן לה כספינן וכו' ואני אומר לפי שהן שרויין במזרח והארץ חמה העופות נאספי' שם והיא מצולצלת בכנפי עופות (רש"י, ישע' יח א).



1 [כך נראה להבין את דברי רש"י, מלשון בצל כנפיך וכדו'.]

חיפוש במילון: