א. צמת
1, ממנו °א. צְמִיתָה, צְמִיתֻת, א. צָמַת, °צֶמֶת, צִמְתֵּת.
1 [שרש זה נמצא אף באוגרית' באותו שמוש כמו בעבר'. וכן נאמר שם בעלילה לבעל: הת אבכ תמח'ץ הת תצמת צרתך, כלו' הנה אויבך תמחץ הנה תצמית צריך (גינזבורג, כתבי אוגרית, 74), ובעלילת דניאל (הוצא' וירולו) III, שורה 1 ו-38: ענת בצמת מהרה, בשמוש לא ברור כל צרכו. ובמשמעות, ואולי אף בלשון, קרוב שרש צמת זה אל שמד, השמיד. ועי' ב. צָמַת, הערה.]