צָנַר

° 1, קל לא נמצא.

— פִע', °צִנֵּר — צִנֵּר את הדם, שפך אותו כמו בצִנוֹר. ואמר הפיטן: בנר יבקר טלה וישחטהו ודמו יצנר (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, סדור רסע"ג, רפה).



1 [פעל משני, נגזר מן א. צִנּוֹר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים