1, ש"נ, — כעין כַּד, ישימו בה דברים למשמרת1: קח צִנְצֶנֶת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יי' למשמרת לדרתיכם (שמות יו לג). — ובסהמ"א: לכן אם ייטב בעיניך אתן לך מבנות הנדיבים וכו' בלחיה מנורה, בפיה צנצנת, בחשך תלך לזיו תארה ולא יכבה בלילה נרה וכו' (ר"י חריזי, תחכ' ו, 71). — ואמר המשורר: צר לי צרי גלעד ואין איש יתנה ממך בצנצנתי מלא העומר (עמנואל, מחב' כג, 183).