צְפוֹר

°, ש"ז, — כמו צִפּוּר נפש, ואמר המשורר: וזי"ן היא תוויה מול תאומים ומרה האדומה בכתרים למול החי"ת הלא סרטן ואתו כאב כבד וצמא בצפורים (צהלל גאון, HUCA III, עמ' 244).

חיפוש במילון: