צְפִידָה
°, ש"נ, — כמו צֶפֶד: צפד עורם, דבק עורם לעצמם, ואין לו דמיון במקרא, ובמשנה נקרא הדבק (הדבר שמדבקין בו) צפידה1 (הקראי ר' דוד בן אברהם באגרונו, לקו"ק, פינסקר, נספח', 180).
1 [עי' בהערת א. עפשטין בספרו (אלדד הדני, עמ' 72).]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.