צְפִידָה

°, ש"נ, — כמו צֶפֶד: צפד עורם, דבק עורם לעצמם, ואין לו דמיון במקרא, ובמשנה נקרא הדבק (הדבר שמדבקין בו) צפידה1 (הקראי ר' דוד בן אברהם באגרונו, לקו"ק, פינסקר, נספח', 180).



1 [עי' בהערת א. עפשטין בספרו (אלדד הדני, עמ' 72).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים