°, ש"נ, — מראה: עשר ספירות בלימה צפיתן1 כמראה הבזק ותכליתן אין להן קץ (יצירה א ו). מי שמבקש להסתכל בצפיית המרכבה לירד בשלום ולעלות בשלום וכו' (ר' ישמעאל, היכלות רבתי א, ביהמ"ד ילינק ג, 83). כך היו שונין בצפיית המרכבה וכו' (הוא, שם ב, 84). — ובמשמ' פעֻלת הצופה, ראיה:  א"ר ישמעאל אמרו לי כל חבורה, בן גאים אתה, מושל באור של תורה כר' נחוניא בן הקנה, ראה אם החזרתו וישב אצלינו מצפייה שהיה מציץ וכו' (שם יח, 96). ויש שתי משניות שהתנאים שונין אותן בדבר זה ונקראות היכלות רבתי והיכלות זוטרתי וכו' ועל אותן צפיות שנה תנא זה ארבעה נכנסו לפרדס וכו' (תשו' גאו', ליק, תשו' צט). והיתה שפופרת של ר"ג מתוקנת למדת צפיית אלפים (רש"י, עירוב' מג:). שבמקום שכלה עומקו של גיא שם כלה צפיית השפופרת שאם יתרחק עוד מעט לא יראה את קרקעית הגיא וידע שעומקו של גיא והרחקתו שנתרחק משפתו הוי כמדת צפיית השפופרת (הוא, שם שם). ונשאל קצת החכמים על הבורא מהו ואמר אלוה אחד וכו' אמר לו ואנה הוא אמר לו בצפיה (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). והיא הצפייה וההבטה שהוא צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו (פ' התורה של ר' עמנואל מרומא, Merx, Archiv I, עמ' 379). ואליו צפיית הלב וכוונתו בעבודתו הוא הכלי אשר בו העולם עומד וממנו בא אליו הברכה והשפע (ר"מ בן גבאי, עבודת הקדש, היחוד א). כי לשון זה מורה על השמירה והצפייה בהשגחה נפלאה כמו ממגדל  נוצרים שהם הצופים העומדים במגדל (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה יח). ומבואר מזה שהכל צפוי בסדר זמנים והרשות נתונה בהמשך הזמן והצפייה היא בדבר הנבחר שהוא הנודע (רמ"ע מפאנו, אמרות טהורות, חקור דין י ט). והיא הצפייה הנכספת למרע"ה שעליה שאל הראני נא את כבודך (מעבר יבק, ש"ר מג).  — ואמר הפיטן: פלא עשות נגד אבות, פץ מבעשור לאסרו בעבות, צליחת ירדן בו להתוות, צפית שה לבית אבות (ר"א קליר, מרימי עול, קרוב' שבת החדש).