צְפִיחָה

° 1, —  טבלה של מתכת:  עושה טבלה עגולה כגון צפיחה של אצטורליב העשוי לאצטגנינין, וכשם שאצטורליב זה שלאלו האצטגנינין חלוק הוא שלוש מאות וששים חיל כחיילות של גלגל חולק את אותה טבלה אלפים חיל כנגד אלפים אמות שהוא רוצה לצפותן וכו' ומציב בו את השפופרת במסמר כדרך שמציבין את המטוטלת הנקראת עצ'אדה וכו' (רה"ג, תשו' הגאו' הרכבי שיד, 148). פי' מטוטלת2, צפיחה (ר"ח, שבת נד:).3



1 [ע"פ הערב' צפיחה صفيحة.  עין במאמרו של שלמה גנדז על האצטרולב, HUCA IV, עמ' 471 ואילך, המזכיר בשם שטינשנידר ספר בכ"י על האצטרולב בשם:  אגרת המעשה בלוח הנקרא צפיחה.]

2 [כדברי המשנה: לא יצא גמל (בשבת) במטולטלת.]

3 [במעין גנים ליש"ר מקנדיה כתוב:  היתה כתובה בסם בסיקרה בקומוס בקנקתום כתובה בסם בסיקרה בקומוס בקנתקתום על הצפיחה על הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר בדיו, ע"כ, והוא לפי מגלה ב ב, ושם על הנייר, במקום על הצפיחה.  לכן נראה כי אין צפיחה כאן אלא ט"ס במקום צחיפה صحيفة, והוא בערב' דף של נייר, ומשרש זה מצחף, אף בעבר'.]

חיפוש במילון: