°, ש"נ, — שה"פ מן צָפַן, מארב, שמירה: נצפנה לנקי חנם, הכתוב אומר שצפינתם לנקי חנם היא (רש"י, משלי א יא). צופניה צפן רוח, מי שסבור לשומרה מתזנותיה צפינת רוח הוא, כשם שאי אפשר לצפון הרוח כן היא לא תצפנה (הוא, שם כז יו). וההפרש בין גרף לכסוי, גרף כמו צפינה וטמינה, וכסוי לבגד ולענן (ספר המליצה לר' שלמה בר' שמואל, בכר, 14). — ועי' א. צָפַן, בינ' פָּעוּ'.