°, ש"ז, — כמו צְפִעָה, בן, נין ונכד, ואמר הפיטן: זמן והנקב לראש ראשית גוים לרע לדרוש, היות לכל בוגדים ראש, וצפעו תלות במבחר ברוש (ר"א קליר, אץ קוצץ, קרוב' שבת זכור). בן בכורת (שאול) חל דבר אהיה בקוץ אשר נכמר ויחיה בכן צפעו צץ לצדים שיהיה (הוא, המלך, קרוב' פורים). — ומ"ר °צְפָעִים: והצפעים אין טריפתם השנאה בטבע (אלא לתקן מאכלם) (ההתחלות לאלפרבי, אסיף של פילפובסקי, 31).