°, ש"נ, — סוד צָפוּן1: שם כתם אופיר ושהם יקר וספיר וכו' ותרשיש ובדלח גפרית ומלח וכל צפנת2 פענח (ראב"ע, חי בן מקיץ, כהנא ב, 49). משיח אלמים ומפענח צפנת טוחי גר ותושב וחי (הקד' תרג' פרוש המשנ' לרמב"ם לקדשים). — ואמר הפיטן: ליל שמורים פענח צפנת מעבדיו סודו אל עבדיו (ליל שמורים, מעריב ב' פסח). — ואמר המשורר: ואהבתי לבן פרת יהוסף עלי כל אהבה גדולה ועצמה לגור אריה וילד שעשועים וצפנת פענח כל סתומה (יוסף בן חסדי, הלצבי, שעה"ש 29).