ש"ז, — שם למין ממיני הנחשים הארסיים, עפי"ר לפי תרג' עקילס Basilisk; basilisc, ובמליצה כנוי לאויב קשה ועריץ: אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צֶפַע ופריו שרף מעופף (ישע' יד כט). — ואמר הפיטן: שודדנו מדור לדור ומקץ לקץ, שורש צפע אותנו עוקץ (רסע"ג, אבלה נפשי, סליח' צום גדליה, סדור רסע"ג, שלד). — ובשמוש הסופרים: צפע העגיל (רינגל-נאטטר) הוא היותר נמצא אצלנו ביערים, ארכו כאמה וחצי ועביו כעבי אצבע וכו' (י' שינהק, תולדות הארץ, החיים, רג).