צָרוֹב

*, ש"ז, מ"ר צָרוֹבִין, — צורף זהב וכסף: הצרובין והסרוקין1 והנקורות וכו' אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול (קדוש' פב).).



1 [כך גרסת הערוך, ערך סרק ובערך שם, צרב, אולם בנסחות ספרינו כתוב הצורפים והסריקים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים