צֹרֵף

צוֹרֵף, ש"ז, מ"ר צֹרְפִים, צוֹרְפִים, — צֹרֵף כסף , זהב, מי שאֻמנתו בכך לצרף כסף וזהב,   Goldschmied; orfèvre; goldsmith : ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לַצוֹרֵף ויעשהו פסל ומסכה (שפט' יז ד). הפסל נסך חרש וְצֹרֵף בזהב ירקענו (ישע' מ יט). ויחזק חרש את צֹרֵף מחליק פטיש את הולם פעם (שם מא ז). הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צוֹרֵף ויעשהו tל יסגדו אף ישתחוו (שם מו ו). כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צוֹרֵף (ירמ' י ט). נבער כל אדם מדעת הביש כל צוֹרֵף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם (שם שם יד). הגו סיגים מכסף ויצא לַצֹרֵף כלי (משלי כה ד). עזיאל בן חרהיה במקור המודפס נשמטה המלה 'בן'. צוֹרְפִים (נחמ' ג ח). ובין עלית הפנה לשער הצאן החזיקו הַצֹּרְפִים והרכלים (שם שם לב).  — ובתו"מ: חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב (שבת ח ד). תחתית הצורפין טמאה (כלים יז יז). כל שעסקיו עם הנשים סורו רע כגון הצורפים1 וכו' (קידוש' פב.). מחלוקת בצורף נכרי אבל בצורף ישראל דברי הבל ביטל (ע"ז נג.). כצורף הזה שמכניס הזהב לכור שנים או שלשה פעמים עד שמזקקו, כך  פרשה זו נאמרת ונשנית  ונשתלשת (מד"ר ויקר' לא). — ובסהמ"א: ואין כופין לאיש לגרש את אשתו אלא לפסולות כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה  וחלוצה לכהן הדיוט, ומוכי שחין ובעל פוליפס ומקמץ וצורף נחשת וכו' (הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 76)). והיא התרופה הנקראת תרופת הצורף והוא הצורף אשר היה בארמון תלמי המלך באלכסנדריאה ושמו תימותיאוס (אסף, 167). כשכלי מתכות חם ונותן לתוכו צונן  מחזקים את הכלי וזו היא גמר מלאכת הצורפין (רש"י, שבת מא: ד"ה והלא מצרף). ושמע באור הענין הזה אשר זכרו כי משכיות הם הגופות המפותחים בפתוחים משובבים ר"ל אשר בהם מקומות מפותחים דקי העינים מאד כמעשה הצורפים (ר"ש א"ת, הקד' הרמב"ם למו"נ). צורף אחד היה במדינת בבל והיה חכם גדול במלאכת הזהב והכסף (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 24). לא אמרתי שלא יהיה יותר מועיל לאדם להיות רב וכו' מהיותו רופא או צורף (ר' יעקב פרווינצאלי, שו"ת בדבר למוד החכמות, דברי חכמים, ע"ג). ראובן נתן חגורה של כסף לצורף גוי לתקנה (תרומת הדשן שט, פיורדא תקל"ח, לג.). כאלו תאמר הצורף שעשה כלים נאים מצוירים ציור נאה בברזל שזה בלי ספק יורה על חכמת הצורף ושלמותו  (ר"י אלבו, עקרים ב א). — ואמר הפיטן: כי הנה ככסף ביד הצורף ברצותו מסגסג וברצותו מצרף וכו' (כי הנה כחמר, מעריב יוה"כ).



1 [גי' הערוך: הצרובין, עי' צרוֹב.]