צֵרוּעַ
°, ש"ז, — כמו צָרַעַת, ואמר הפיטן: גבר אשר בצירוע רוטפש בשרו מת הוא בחייו ונפשו אנוסה בבשרו (ינאי, קרוב' בראש', זולאי, מא). פיצע אשר היכה אם ריפא, צרוע מצירוע ירפא (הוא, אגר טוב, קרוב' ויקר', שם קלז). אם צנן צירועו יצהירנו, אם פג פיצעו יפענחנו (הוא, אם תם, שם שם, קמא).