*, ש"נ, — תכונת הדבר הקבוע: ומה פיגול שהוא בקביעה1 ובידיעה אחת ולא הותר מכללו אין חייבין עליו וכו' טומאה שהיא בעולה ויורד ובשתי ידיעות והותרה מכללה אינו דין שאינו חייב וכו' (זבח' מה:). — ובסהמ"א: ביחוד קביעת חדשים ושנים וכדו'2, Festsetzung, Bestimmung; fixation: שהרי בדקנו בשנים שעברו שהשוינו אנחנו ואתם על קביעתן ולא ראינו שקבעתם את החדש על חשבון א'מ'ר'ת' ב'מ'ר'ת' (קטעי בן מאיר, 1915, JQR NS V, עמ' 549). שמא יגזרו גזרה וישכחו חשבון הקביעות ויבואו לידי קלקול (ר"ח, ביצה ד:). נמצאו ד' יתרים בין קביעת שנה זו לקביעת שנה הבאה (רש"י, סוכה נד:, ד"ה אלא). ומשום מנהג אבותינו שלא ידעו בקביעות החדש כמונו ועשאום מספק מאליהן אנחנו עושין אותה (הוא, ביצה ד:, ד"ה והא). אבל בימי חכמי משנה וכן בימי חכמי הגמרא עד ימי אביי ורבא על קביעת ארץ ישראל היו סומכין (רמב"ם, קדה"ח ה ג). וקובעין חדש מעובר וחדש חסר בקביעה לא בקדוש (שם יח ז). ואולם היות קביעות חדשים ע"פ הירח עזרנו מעם מכתב אלהינו במאמר יהי מאורות ברקיע השמים וכו' (ר"א הקראי, גן עדן, קדה"ח א, ג.). ידוע כי קביעת החדש לפי דעתם על פי המולד, והמולד יפול בכל חלקי היום, ונתנו עליו גדרות, אם יפול המולד משש שעות ולמטה תהיה בו ביום הקביעה, ואם משש שעות ולמעלה תהיה הקביעה למחרתו (שם שם ח, ח:). — °וקְבִיעַת המסמר במקומו וכדו': נמצאת קביעת המסמר הוא הגמר המלאכה (ר"ח, שבת קג:). ולא זה הוא מקום צואת עשייתן של שרשרות ולא צואת קביעתן וכו' כי בפרשת החשן חוזר ומצוה על עשייתן ועל קביעתן (רש"י, שמות כח יד). — ואמר הפיטן: קביעתם במשמרתם תמיד לילה ויומם, לבל יליזון לבל יזיזון עדי עד ממקומם (יעקב, ידודון, אופן שבת ד אחה"פ).