ב. קְבִיעָה

°, ש"נ, — מעשה הַקּוֹבֵעַ, המקפח וגוזל את חברו: קובעיהם, גוזליהם, ובלשון ארמי קביעה גזילה1 (רש"י, משלי כב כג).



1 [ועי' א. קָבַע, הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים