° 1, ש"נ, — תכונת הדבר הקבוע, מנהג קבוע, מקום וזמן קבועים וכדו', ועם ב, בִּקְבִיעוּת: מקום שאין בו קביעות איסורא והביא עורב או עוף בפיו ממקום אחר והשליך בחצר שלך וכו' הולכין אחר הרוב (והזהיר ויקר', ד.). אם ראה מדה טובה שנקבעה בנפש לא יתעצל מעשותה אם באה לידו להוסיף לה קבע על קביעותה (ר"י עקנין, ס' מוסר ב ה, 35). שלא אמרו שאין מברכין (על דבר אסור) אלא שאין מזמנין עליהם, לומר שאין להם חשיבות קביעות (השגת הראב"ד על הרמב"ם ברכות א יט). בימי חכמי התלמוד הלכו ללמוד י' שנים ויותר והיה לימודם גדול בקביעות שאם היה א' משם מתעטש לא היו אומרים אסותא מפני ביטול בית המדרש, מזה הענין יש לדעת רוב קביעותם (אורח' צדיק', שער התורה). ואם היו לומדים בקביעות יום ולילה אז היו לומדים והיו בקיאין בתלמוד (שם שם). נתפרדה החבילה ולא נתקבצו עוד ת"ח ללמוד עם שום רב אחר באופן שנתבטל הקביעות מכל וכל מאותו מקום (פרחייא, תורת חסד לו). חבורה שהיו יושבין לאכול ויצאו לקראת חתן וכו' אם הניחו שם מקצתן במקום קביעותן חוזרין למקומן וגומרין סעודתן ואין צריך לברך שניי' שלא נתבטל קביעותן וכו' (הלבוש או"ח קעח ב). חבורה שאכלו יחד בעת אחת ובקביעות אחת, אם אכלו דבר שיכולין לצרף אכילתן יוכלו לצרף ג"כ לברכה (שם שם קצו ג). — ובמשמ' מעשה הקובע, כמו א. קְבִיעָה: מעשר תקנות שתקן עזרא שיהו ב"ד יושבין בשני ובחמישי, והאידנא קביעות כל הימים שוין וכן כתב הר"ר יהודה ברצלוני אעפ"י שעקר קביעות של בתי דינין בשני ובחמישי, אם יש שום עיר שצורך לישב בה ב"ד בכל יום מושיבין בה בתי דינין בכל יום (טור חו"מ ה). ובלבד שיש עדים בהלואה ובקביעות הזמן (שם שם עח). — ובמשמ' קְבִיעַת חדשים ושנים:  הקביעות, הסתכל אם היה מולד ראש השנה שהוא תשרי יום ראשון ויום רביעי ויום ששי דחה הקביעות ליום שני לו (ראב"ע, ס' העבור). אמר הכוזרי, הלא תחלת קביעות הימים מן הצין, מפני שהוא תחלת המזרח ליישוב (ר"י א"ת, כוזרי ב יט). וזה הוא סוד הקביעות אשר הוא נבנה על שמונה עשרה שעות (שם ב כ). ואם נולד לאחר זה המנין קביעות ר"ה שבת ומרחשון וכסלו שלימים ופסח יום ה' (הוספ' ותקו' לסדר רע"ג, בחלק הגרמני, 19). ואפי' שהמולד לא יפול ביום ל"א, אחר הקביעות שתקנו לנו אנו הולכין ולא אחר המולד (שבלי הלקט, ר"ח, סי' קסח). מפני שמצא (גריגוריוס הי"ג) בזמן משך אלף ותרכח שנה מזמן קביעות יוליוס עד זמנו עשרה ימים יתירים על חשבון האמת (צמח דוד, שמג לחלף ו).