*, ש"נ, — כמו קְבוּרָה, מעשה הקובר את המת: על עץ, שומע אני בין תלוש בין מחובר, ת"ל כי קבור תק', מי שאינו מחוסר אלא קבירה1, יצא זה שמחוסר תלישה וקבירה1 (מדרש תנאים דבר' כא כב, הופמן, 132).