1 [לפי פרוש אחד בערוך: האדם המרבה במאכל ואוכל אכילה גסה ומצטער ומגיע לו שלשול מלמטה וקיא מלמעלה, נקרא בלשון ארמי קיבסא, ע"כ. אך פרוש זה אינו מתאים גם מצד הענין אלא אולי במאמר בסנה' בלבד, אבל לא בקידוש', שאין שם כל ענין לבחילה וכדו', וגם בסנה', אם נדחה הענין כמגֹעל, למה המשיכו לדון בו? ואף אין קיבסא באמת במשמ' כזו בארמ', אמנם נמצא קבסת במשמ' צמח colocynthis בסור', שאכילת פריו גורמת להקאה ולשלשול, ואולם זו מלה שאולה מפרס' כַּבַסְת, ולא משרש בלשון שמית.
ורש"י מפרש קבסתן:  ציערתני ששאלתני דבר שאי אפשר, ע"כ, כצורת פעל בארמ', ולפי פרוש אחר בערוך ת"ז במשמ' מכעיס. אבל גם להבנה זו אין כל סמך בלשון העבר' או הארמ'.
ונראה שלפנינו מלה יונ' הנמצאת בצורות ϰυβησίνδα, ϰυβιστίνδα, במשמ' בראש למטה ורגלים למעלה, בנגוד אל προϰτόνδα, פרקדן (עי' ערך זה). ומזה אף פעל ϰυβιστάω, הזדקר בראש למטה וכדו'. והכונה: א) בקידוש', במשפט אחד: קבסתן איכפל תנא לאשמעינן מחט, כלו' כלום עד כדי כך התכפל התנא בראש לפנים ורגלים למעלה כדי להשמיע אותנו דבר המחט?  ב) ובסנה': בעא מיניה וכו' המערה בעצמו מהו?  א"ל קבסתן,  כלו' ϰυβιστίνδα בראש האבר מקֻפל למטה? כלום אפשר כזאת? אמר רב אשי: מאי תיבעי לך בקושי (האבר) לא משכחת לה?  כי משכחת לה במשמש (באבר) מת (שאפשר לקפלו). כי כן  קבסתן  ϰυβιστίνδα , בשני המקומות ענין קפול וכפול הוא.]