קַבְּצָן
°, ש"ז, — עני המְקַבֵּץ נדבות, מחזר על הפתחים: על אדות קבצנים (שנארער) העולים משוט בארץ וכו' ומתפשטין בארץ ליטא (תקנות הקהילות משנת שפ"ג, האסיף תרנ"ד, 167). שלא יתן כלום לשום קבצן זולת הפור לשלחו משם והלאה (שם שם). שם נתחזקה התקנה מועד שפ"ג אודות הקבצנים שהקהלות והישובים היושבים על הספר הסמוך למדינת פולין ישגיחו ע"ז שכל קבצן שיבא לקהלות ולא יהיה בידו כתב מליצה שיש לו צרת הבת להשיאה ונצרך לסיוע קרובים שלא ישלחוהו לליטא רק ישיבוהו לפולין (שם שם, 168)