קְבֻצָה

°קבוצה, ש"נ, קְבֻצַת, — שה"פ מן קָבַץ, מעשה הקוֹבֵץ: לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם קְבֻצַת1 כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך (יחזק' כב יט-כ). — ובמשמ' אֹסף של דברים מקֻבצים יחד: קיבורת היא קבוצת בשר שבין פיסת היד למרפק סמוך למרפק (תוס' עירוב' צה:, ד"ה ירך). — ובדקדוק במשמ' מספר רבים, רבוי: לֵחַ במשקל רֵעַ מן הכתוב ולא נס לחה, וקבצת לח לחים כאשר קובץ אשא דעי למרחוק מן דעים (תשו' דונש על מנחם, 14). — °ובחכמת החשבון סכום של מספרים מקֻבצים,  Summe; somme (totale); total: כאשר יקבצו מספרים וכו' 78, 53, 85, יהי' מספר המקבץ מהם 216 והוא נקרא כהיות המדובר ממנו קבוצה או קבוץ (סוממא) (כליל החשבון א ד). — °ובמשמ' קִבּוּץ של דברים או של אנשים מקֻבצים יחד: כל רשימת שמות הגאו' בספר זה אצל כל קבוצה וקבוצה (שי"ר, הקד' לתשו' הגאו' של דוד קאסל). ונוהגת המלה במשמ' ישוב חקלאי חברתי בארץ ישראל.



1 [במקום כִּקְבֻצַת, בהבלעת הכף.].

חיפוש במילון: