*, קוד, ש"ז,—  כלי של עץ או של חרס1: כל כלי עץ שנחלק לשנים טהור חוץ משלחן הכפול ותמחוי המזנון והאפיפורין של בעל הבית, ר' יהודה אומר אף המגס וקוד2 הבבלי כיוצא בהן (כלים עז א). הכוז והקוד3 הבבלי שנסדקו מלמעלה ומקבלין כשיעור מלמטה אף על פי כן שאין יכולין לישב שלא מסומכין טמאין, שלכך נעשו מתחלתן (תוספת' שם ב"ק ג יא). ולבסוף לא היה (שלמה) מלך אלא על מקלו וכו' חד אמר מקלו וחד אמר קודו4 (סנה' כ:). באותה שעה אמר (שלמה) וזה היה חלקי מכל עמלי וי"א קנה בידו וי"א קודו (תנחו' אחרי א).