°, ש"נ, מ"ר קְבָתוֹת,—  כמו קֳבָה: ויהיה אם כן ואל האשה אל קבתה משקל אחר ויהיה מנחי העי"ן והנפרד קֹבָה, ובהתחבר בא בקמץ חטף תמורת החולם, או הוא מנחי הלמ"ד והנפרד קֹבֶת בשקל שֹׁקֶת (רד"ק, שרשים, קבב). וכן יאמר קובת מן ואת האשה אל קבתה וכן כנוי שקת על זה הדרך והקבוץ שקתות קֹבָתוֹת והסמוך שקתות קֹבְתוֹת (הוא, מכלול, ליק, קעז:).