ב. קָדַד

* 1, פ"י, — קָצַץ, גזר חתך מתוך דבר, abschneiden, ausschneiden; couper; to cut off: אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך, ובמוקדשין קודד2 בקופיץ שאין בו משום שבירת עצם (פסח' ז ב). ג' קליפין בבצל, הפנימית בין שלימה בין קדודה3 מצטרפת, האמצעית שלימה מצטרפת וקדודה3 אינה מצטרפת, והחיצונה בין כך ובין כך טהורה (עוקצ' ב ד). ואלו הן עורות לבובין, כל שקדוד4 כנגד לבו ועשוי כמין ארובה, אבל אם היה משוך מותר (תוספת' ע"ז ד ז). בחול קודד5 את האזכרות שבהן (בספרי מינים) וגונזן והשאר שורפן (ר' יוסי, שבת קטז.). מיד קדד6 (יהויקים) כל אזכרות שבה ושרפן באש (מו"ק כו.). באזנו ובדלת, הא כיצד, קודד7 והלך עד שמגיע אצל דלת (קידוש' כב:). מנשה קדד8 את האזכרות והרס את המזבח (סנה' קג:). היבי דמי מתמסמס, אמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהרופא קודדו9 (חול' עז.). — ועי' ב. קָדַח.

— נִפע', *נִקְדַּד, — קָדְדוּ אותו: נקדדה10 כסלע טרפה שאם תמתח תעמוד על הטפח (רב אסי, שם נ:). רחל אחת היתה בשכונתנו שנקדד11 קנה ועשו לה קרומין של קנה וחיתה (ר' יוסי בן נהוראי, שם נז:). נקדד12 כמין טבעת מהו (רב אשי, שם עז.).

— פִע', *קִדֵּד, — קִדֵּד את הדרך וכדו', קטע והבקיע בקו ישר בלא לנטות פעם לימין ופעם לשמאל עם כל עקמומית שבה: השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, ומן סדום לצוער ארבעת מיל יות' הוון, אמר ר' זעירא המלאך היה מקדד13 לפניהן הדרך (ירוש' ברכ' א א). — וקִדֵּד (בדרך) ויצא: הרי שהיה טועה בכרמי' ובשדות מקדד ויוצא עד שהוא מגיע לדרך (שם כתוב' יג ו). — וקִדְּדָה הטֻמאה ויצאה: מחילה היה שם ומשם היתה טומאה מקדדת ויוצאה לנחל קדרון (ר' עקיבא, שם נזיר ט ג). — וקִדֵּד בהרים, קטע והלך במדידתם כאלו בקו ישר בלי לעלות ולרדת, שקל עליות בירידות14: היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו, הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו ובלבד שלא יצא חוץ לתחום אם אינו יכול להבליעו, בזו אמר ר' דוסתאי בא ינאי משום ר"מ שמעתי שמקדדין15 בהרים (עירוב' ה ד). כיצד מקדדין16 בהרים, התחתון כנגד לבו והעליון כנגד פרסותיו, מקדד17 ועולה מקדד17 ויורד ורואה את ההר כאילו בוקע לפניו דברי ר' מאיר, וחכמים אומ' אין מקדדין בהרים (תוספת' שם ו יא). ואם ואם היה גיא מעוקם ואינו יכול להבליעו מקדד18 ועולה מקדד18 ויורד וצופה כנגד מידתו ומודד (שם שם יב). אין מקדדין19 אלא בחבל של חמשים אמה (בשם מר עוקבן, ירוש' שם ה ג). אין מקדדין19 אלא בהרים ולא במקום עגלה ערופה (בשם רב חסדאי, שם שם). אין מקדדין לא בערי הלוים ולא במקום עריפה בנחל (בשמו, שם סוט' ה ה).



1 [גם במקום פעל זה כתוב במקורות בכמה מקומות קָדַר, עי' בהערות הבאות, ועי' גם קרד.]

2 [כך בערוך ערך קדד; בדפוס': קוצץ.]

3 כך בהוצ' דרנבורג; בדפוס' קדורה, ובמדב"מ: קרורה.]

4 [בדפוס': הקרוע; צוק"מ: שנקוב, ובשנויי נוסח': שקדור. ובבבלי (ע"ז לב.) בבריתה: איזהו עור לבוב, כל שקרוע כנגד הלב וקדוד כמין ארובה, כך בפי' ר"ח ובערוך, ובדפוס': וקדור, ופרש רש"י: הנקב עגול. ובפי' ר"ח, ערוב' נח.: פי' מקדרין חותכין כדגרסינן איזהו עור לבב כל שקרוע כנגדד הלב וקדור כמין ארובה, ועיקרו מגדדין מלשון גודו אילנא, ע"כ, מכאן שגרס מקדדיןקדוד, והנדפס במקום זה בפי' ר"ח בדפוס ראם מוטעה.]

5 [כך בערוך; בדפוס': קודר.]

6 [בדפוס' קדר, וכ"י קרע, עי' ד"ס. ובקטע מכתב לאביתר הכהן מזמן הגאו' (סעדיאנה שכטר, 88): קידר.]

7 [כך בערוך; בדפוס': קודר.]

8 [בדפוס': קדר. ו(מדה"ג דבר' ד כה, הסגלה, 45: קידר.]

9 [כך נוסח כ"י, עי' ד"ס. בדפוס': קודרו, ונ"א גוררו.]

10 [כך בערוך; בדפוס': נקדרה.]

11 [בדפוס': שנקדר, ובתשו' הגאו' מהגני' גינצבורג, 28: דניקדד קנה שלה וכו'.]

12 [כך בערוך; בדפוס': נקדר.]

13 [בקצת דפוס': מקדר (וכן גם בירוש' יומא ג ב); ועי' הערת לונץ בהוצאתו.]

14 [והשוה בשמוש דומה לזה קזז בארמ' שבירוש' סוטה ה ו: ומקזז חדא עם חדא.]

15 [כך בערוך ובירוש' דפוס ויניציה; בדפוס': שמקדרין.]

16 [בדפוס' ובצוק"מ: מקדרין וכן בבבלי (ערוב' נח:).]

17 [בצוק"מ: מקדר, בדפוס': מקדיר.]

18 [צוק"מ: מקדר; בדפוס' ובבבלי (ערוב' נח.): מקדיר.]

19 [נ"א מקדרין.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים