° 1, ש"ז, — שיך לימים קודמים, קדמוני, עתיק, alt, 2vormalig;  ancien, primaire; ancient, former: עד שהם ימצאו בספרים ההם הקדומים ראיות גדולות וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א עא). כבר ביארו הפילוסופים הקדומים והאחרונים שהשלמיות הנמצאות לאדם ד' מינים (שם ג נד). ואמנם זולתי חבורי אלה הנזכרים, כגון ספרי בנדקלוס וספרי פיתאגוראס וספרי הרמס וספרי פורפיריוס, כל אלה הם פילוספיא קדומה (אגרת הרמב"ם לר"ש א"ת, קובץ תשובות הרמב"ם, ב, כח:) . הוא דעת ן' סינא לקוח מן הפלוסופיא הקדומה (ר' יצחק אלבלג, החלוץ ז, קסא) . לרוע הבנתם למאמר הקדומים מן הפילוסופים, וראוי עלינו תחלה שנבאר עניין מאמר הפילוסופים הקדומים שהבורא ית' אינו יודע כי אם עצמו (העגולות הרעיוניות לאלבטליוסי, קויפמן, 44). — ואמר המשורר: באתי באחרית ימי עולם אבל דרכי דרך קדומים (ר"ש הנגיד, נגלית, ששון, קב). — °קדוּמי הפילוסופים: אבל יש לאבן רש"ד דעה אחרת בזה והוא דעת קדומי הפילוסופים (ר"י אלבו, עיקרים ב יא). ועל כן הסכימו קדומי הפילוסופים כמו שיאמר אבן רש"ד שההתחלה אחת אחדות גמורה (שם ב יג). — ובמשמ' קדמון, בלתי מחֻדשׁ, nrewig, anfangslos; primordial, sans commencment;primordial, without begining:  ואם הוא חי בחיים תהיה חיים שלו על שני דרכים, אם קדומה שאינה נקנית ואין לה ראשית ולא תכלית, או שתהיה קנויה אחר שלא היתה (מאמר מחבור ר' sus אלמקמץ, הוצ' פאלק, הליכות קדם עג). והם שכלים מופשטים מחמרים, קדומים עם הסבה הראשונה ואינם יראים הכליון לעולם (ר"י א"ת, כוזרי א א). וכי מי הביא המַשנים לאמר בשתי סבות קדומות, אלא הראיות (שם ד ג). מחובר אל מה שיתחייב מהיות דברים רבים קדומים אם יהיו התארים רבים (ר"ש א"ת מו"נ א נא). וברצונו ובמאמרו וחפצו הקדום מני עד (אמו"ר לראב"ד ב ו א, 88).— קְדוּמָה, כנוי לתורה, ואמר הפיטן: קורות קניין קדומה3 על קידושה תחנך (ארמון, נספחים לפיוטי ינאי, זולאי, תא). לא רד בערפל לקבל אלפים קדומות4 (מי גבר, קבץ על יד יא, יח). °דַּעַת קָדוּם. בשם ספר: מאמר בדעת הקדום לאבן רשד (כת"י; עי' קלצקין, אוצר המנחים הפלוסופיים, קָדוּם, 266). — °מִשְׁפָּט קָדוּם, עי' סוף ערך מִשְׁפָּט.