קָדוֹחַ

§, ש"ז, — מי שמלאכתו לקדח במקדח ולנקב מרגליות1.



1 [על פי הארמ': אנא הוינא חרוזא ואנא הוינא קדוחא (מד"ר שה"ש, צוארך בחרוזים) והמלה נמצאת במלון הקטן לבן יהודה.]

חיפוש במילון: