ש"ז, סמי' מִשְׁפַּט, בכנ' מִשְׁפָּטִי, מִשְׁפָּטֶךָ, מִשְׁפָּטָהּ, מִשְׁפָּטוֹ, מִשְׁפָּטָם, מִשְׁפָּטָן, מ"ר מִשְׁפָּטִים, סמי' מִשְׁפְּטֵי, בכנ' מִשְׁפָּטַי, מִשְׁפָּטֶיךָ, משְׁפָּטַיִךְ, מִשְׁפָּטֶיהָ, מִשְׁפָּטָיו, מִשְׁפְּטֵיהֶם, -הן, — א) שה"פ מן שָׁפַט: שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יי' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם מִשְׁפַּט צדק (דבר' טז יח). לא תעשו עול בַּמִּשְׁפָּט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול (ויקר' יט טו). לא תכירו פנים בַּמִּשְׁפָּט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי הַמִּשְׁפָּט לאלהים הוא (דבר' א יז). כה אמר יי' צבאות לאמר מִשְׁפַּט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו (זכר' ז ט). דברו אמת איש את רעהו אמת וּמִּשְׁפָּט שלום שפטו בשעריכם (שם ח יו). — הִטָּה מִשְׁפָּט, הטהו מן הדרך הצדה, לא שפט בצדק: לא תטה מִשְׁפָּט לא תכיר פנים ולא תקח שחד (דבר' יו יט). לא תטה מִשְׁפַּט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה (שם כד יז). ארור מטה מִשְׁפַּט גר יתום ואלמנה (שם כז יט). ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו מִשְׁפָּט (ש"א ח ג). — עמד לַמִּשְׁפָּט, נגש לַמִּשְׁפָּט, עמד, בא לְהִשָּׁפֵט: ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה לַמִּשְׁפָּט (במד' לה יב). כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל הַמִּשְׁפָּט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע (דבר' כה א). וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה לַמִּשְׁפָּט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם (יהוש' כ ו). ויעלו אליה (אל דבורה) בני ישראל לַמִּשְׁפָּט (שפט' ד ה). — וקרב לַמִּשְׁפָּט: החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו לַמִּשְׁפָּט נקרבה (ישע' מא א). — היה לפלוני מִשְׁפָּט, תבע ממנו אדם או תבע הוא מאדם אצל השופט: ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב וּמִשְׁפָּט והצדקתיו (ש"ב טו ד). האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך לַמִּשְׁפָּט (שם ב). — בַּעַל מִשְׁפָּטוֹ של פלוני, מי שיש לו דין ודברים עמו: מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל מִשְׁפָּטִי יגש אלי (ישע' נ ח). — עשה מִשְׁפָּט בין אנשים, שפט אותם: כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו מִשְׁפָּט בין איש ובין רעהו (ירמ' ז ה). — ב) גזֵרות קבועות בכח שלטון עליון, אלהי או אנושי, במגע ומשא של בני אדם בין אדם לחברו או להצבור או להאלהות, בדברים שבממון או בנזקי הגוף וכיוצא בזה, Gesetz; loi; law: שׁם שׂם לו חק וּמִשְׁפָּט ושם נסהו (שמות טו כה). ואלה הַמִּשְׁפָּטִים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם וכו' מכה איש ומת מות יומת וכו' וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב וכו' רק שבתו יתן ורפא ירפא וכו' (שם כא א-יח). ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יי' ואת כל הַמִּשְׁפָּטִים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יי' נעשה (שם כד ג). ויקרב משה את מִשְׁפָּטָן (של בנות צלפחד שתבעו חלק בירושת אביהן) לפני יי' (במד' כז ה). כי יפלא ממך דבר לַמִּשְׁפָּט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע וכו' ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר הַמִּשְׁפָּט וכו' על פי התורה אשר יורוך ועל הַמִּשְׁפָּט אשר יאמרו לך תעשה (דבר' יז ח-יא). ועצם פסק הדין של השופט, Utreil; jugement; judgement sentence: וישמעו כל ישראל את הַמִּשְׁפָּט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך (מ"א ג כח). ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן מִשְׁפָּטֶךָ אתה חרצת (שם כ לט-מ). על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח מִשְׁפָּט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא מִשְׁפָּט מעקל (חבק' א ד). מלפניך מִשְׁפָּטִי יצא עיניך תחזינה מישרים (תהל' יז ב). — וּמִשְׁפַּט כָּךְ וְכָךְ לפלוני, צריך לדון אותו בכך: ויאמרו הכהנים והנבאים אל השרים ואל כל העם לאמר מִשְׁפַּט  מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם (ירמ' כו יא). ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה מִשְׁפַּט מות כי בשם יי' דבר אלינו (שם יו). ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם מִשְׁפַּט נאפות וּמִשְׁפַּט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן (יחזק' כג מה). — דִבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים, דבר אתו קשות, גזר עליו דין קשה: וישגו את צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אתו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו מִשְׁפָּטִים וישחט מלך בבל את בני צדקיהו ברבלה לעיניו (ירמ' לט ה-ו). ודברתי מִשְׁפָּטַי אותם על כל רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים (שם א יו). עתה גם אני אדבר מִשְׁפָּטִים אותם (שם ד יב). — ובמשמ' התוכח עמו, קבל והתרעם עליו: צדיק אתה יי' כי אריב אליך אך מִשְׁפָּטִים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד — (שם יב א). — ג) בכלל, כמו חֹק, ונרדף אתו: את מִשְׁפָּטַי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם (ויקר' יח ד). ושמרתם את חקתי ואת מִשְׁפָּטַי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם (שם ה). ושמרתם את כל חקתי ואת כל  מִשְׁפָּטַי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה (שם כ כב).מִשְׁפַּט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה (שם כד כב). ואם בחקתי תמאסו ואם את מִשְׁפָּטַי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה וכו' (שם כו טו-טז). ומי גוי גדול אשר לו חקים וּמִשְׁפָּטִים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניהם היום (דבר' ד ח). ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק וּלְמִשְׁפָּט לישראל עד היום הזה (ש"א ל כה). למען בחקותי ילכו ואת מִשְׁפָּטַי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים (יחזק' יא כ). כי כל מִשְׁפָּטָיו לנגדי וחקתיו לא אסיר מני (תהל' יח כג). — עשה דבר כַּמִּשְׁפָּט: ויקרב את העלה ויעשה כַּמִּשְׁפָּט (ויקר' ט יו). ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו וכו' ככל חקתיו וככל מִשְׁפָּטָיו תעשו אתו (במד' ט ג). ועשה פסח ליי' כחקת הפסח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כן יעשה (שם יד). ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליי' ומנחתו ונסכו כַּמִּשְׁפָּט (שם כד). — ובמשמ' מִשְׁפַּט צֶדֶק, ונרדף עם צדק: למדו היטב דרשו מִשְׁפָּט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה (ישע' א יז). איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי מִשְׁפָּט צדק ילין בה ועתה מרצחים (שם כא). ציון בְּמִשְׁפָּט תפדה ושביה בצדקה (שם כז). כי כרם יי' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו לְמִשְׁפָּט והנה משפח לצדקה והנה צעקה (שם ה ז). על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה בְּמִשְׁפָּט ובצדקה מעתה ועד עולם (שם ט ו). והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש מִשְׁפָּט ומהר צדק (שם טז ה). ושמתי מִשְׁפָּט  לקו וצדקה למשקלת (שם כח יז). הן לצדק ימלך מלך ולשרים1 לְמִשְׁפָּט ישרו (שם לב א). ההפכים ללענה מִשְׁפָּט וצדקה לארץ הניחו (עמו' ה ז). שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער מִשְׁפָּט  אולי יחנן יי' אלהי צבאות שארית יוסף (שם טו). ויגל כמים מִשְׁפָּט  וצדקה כנחל איתן (שם כד). וארשתיך לי בצדק וּבְמִשְׁפָּט  ובחסד וברחמים (הוש' ב כא). שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים מִשְׁפָּט  ואת כל הישרה יעקשו (מיכ' ג ט). שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה מִשְׁפָּט מבקש אמונה ואסלח לה (ירמ' ה א). יסרני יי' אך בְּמִשְׁפָּט אל באפך פן תמעטני (שם י כד). דינו לבקר מִשְׁפָּט והצילו גזול מיד עושק (שם כא יב). הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא מִשְׁפָּט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו (שם כב יג). שמרו מִשְׁפָּט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות (ישעי' נו א). דרך שלום לא ידעו ואין מִשְׁפָּט במעגלתם נתיבותיהם עקשו להם וכו' על כן רחק מִשְׁפָּט ממנו ולא תשיגנו צדקה (שם נט ח-ט). וירא יי' וירע בעיניו כי אין מִשְׁפָּט וכו' וילבש צדקה כשרין (שם טו-יז). אהב צדקה וּמִשְׁפָּט חסד יי' מלאה הארץ (תהל' לג ה). כי יי' אהב מִשְׁפָּט ולא יעזב את חסידיו (שם לז כח). ידין עמך בצדק וענייך בְמִשְׁפָּט (שם עב ב). — עשה מִשְׁפַּט פלוני, רב ריבו, נפרע מאיש ריבו: עשה מִשְׁפַּט יתום ואלמנה ואהב גר (דבר' י יח). כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יי' וכו' ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית מִשְׁפָּטָם (מ"א  ח מד-מה). זעף יי' אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה מִשְׁפָּטִי (מיכ' ז ט). כי עשית מִשְׁפָּטִי ודיני ישבת לכסא שופט צדק (תהל' ט ה). ידעת כי יעשה יי' דין עני מִשְׁפַּט אבינים (שם קמ יג). — ד) זכות חֻקית שיש לו לאדם על דבר מהדברים, Recht; droit; right: את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אֹנו לו מִשְׁפַּט הבכרה (דבר' כא יז). וזה יהיה מִשְׁפַּט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה (שם יח ג). קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך מִשְׁפַּט הגאלה לקנות וכו' כי לך מִשְׁפַּט הירשה ולך הגאלה (ירמ' לב ז-ח). — ה) סדר ומנהג קבוע: ונתת כוס פרעה בידו כַּמִּשְׁפָּט הראשון אשר היית משקהו (בראש' מ יג). והקמת את המשכן כְּמִשְׁפָּטוֹ אשר הראית בהר (שמות כו ל). ויסבו את העיר כַּמִּשְׁפָּט הזה שבע פעמים (יהוש' ו טו). והגדת להם מִשְׁפַּט המלך אשר ימלך עליהם וכו' זה יהיה מִשְׁפַּט  המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו וכו' (ש"א ח ט-יא). וידבר שמואל אל העם את מִשְׁפַּט המלֻכה ויכתב בספר (שם י כה). והנה המלך עמד על העמוד כַּמִּשְׁפָּט והשרים והחצצרות אל המלך (מ"ב יא יד). — ובמשמ' מנהגו ודרכו של אדם: ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כְּמִּשְׁפַּט צדנים שקט ובטח (שפט' יח ז). וּמִשְׁפַּט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו והכה בכיור וכו' כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו (ש"א ב יג-יד). ואיש ואשה לא יחיה דוד וכו' כה עשה דוד וכה מִּשְׁפָּטוֹ כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים (שם כז יא). ויתגדרו כְּמִשְׁפָּטָם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם (מ"א יח כח). את יי' היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כְּמִּשְׁפַּט הגוים אשר הגלו אתם משם (מ"ב יז לג). כה אמר יי' הנה אשר אין מִשְׁפָּטָם לשתות הכוס שתו ישתו (ירמ' מט יב). כי מִשְׁפָּטִי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי (צפנ' ג ח). — ובמשמ' אפיו ותכונתו של אדם: ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה מִשְׁפַּט הנער ומעשהו (שפט' יג יב). —  ובתו"מ: משפט דור המבול שנים עשר חדש וכו' משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש (ר"ע, עדי' ב י). כל העושה צדקה ומשפט כאילו מלא כל העולם כולו חסד (ר' אלעזר, סוכ' מט:). באשר משפטו שם פעלו (ריש לקיש, יבמ' עח:). שעל ידי המשפטים שנתת להם הם עושים מריבה זה עם זה ובאין לידי משפט והם עושין שלום (מד"ר שמות ל), ומצוי הרבה בסהמ"א. — °בֵּית הַמִּשְׁפָּט, הבית שבו יושבים השופטים ומעינים במשפטים ופוסקים הדין. — °מִשְׁפַּט הנעלם: שעוד היום הזה יש שם (במדינת ושטפלן) המשפט הנעלם ודנין בפרהסיא דוקא תחת אויר הרקיע אחת בשנה ולא יותר וכו' ודע שדייני משפט הנעלם הנקראים וכו' שופטים חורים יש ביניהם עוד היום סימן וסוד גדול (ר"ד גאנז, צמח דוד, ד תקסא). — °חכמת המשפט, Rechtskunde; jurisprudence: החלק התשיעי בחכמת המדינית וחכמת המשפט וחכמת הדברים וכו' וחכמת המשפט היא אשר בה יוכל האדם להוציא שיעור דבר ודבר ממה שלא גלהו העושה אותו הדת ושישתדל לאמת זו כפי כוונת העושה הדת (רש"ט פלקירא, ראש' החכמ' ב ט). — °מִשְׁפַּט הלשון: דע כי מלת אֶחָד גם אַחַת מלשון נקבה הפך משפט הלשון כי הפתח הקטן וכו' ישוב בפתח גדול באתנח (ראב"ע, צחות כו:). — °מִשְׁפַּט הכוכבים, שלפי דעת הקדמונים היתה להם שליטה על העולם: ומהם משפטי הכוכבים והיא חכמה מדינית והכונה בה לקחת ראיות מצורות הכוכבים והקש קצתם לקצתם והקשם למדרגות המזלות והקש כל זה אל הארץ אל מה שיאות ממסיבות העולם והממשלות והבחירות והשאלות (רש"ט פלקיירא, ראש' חכמ' ב ז). ודע כי חכמת משפטי הכוכבים היא אמדנית ורוב עניניה אין להם אמתה (הוא, המבקש פו). שהיה זה הגורל מצד משפטי הכוכבים והוא לקוח מהמשרת המושל בעם ומהמזל הצומח (רלב"ג, אסת' ג ז). ויכוונו (החוזים בכוכבים) וכו' איך הוא אז סדר מערכת ככבי הרקיע זה אצל זה וזה לצורך אומנותם במשפטי גזרת הכוכבים (ר"י הישראלי, יסו"ע ג יא). לא שיתלנו במקרה ויאמר כך וכך נגזר מאת המערכות ומשפטי הכוכבים (רפאל מנורצי, סאה סלת, הכנע' הלב). — °חכמי המשפט, בעלי המשפט, מי שבקי בחכמת משפטי הכוכבים והמזלות: וששאלת מענין מחנות הלבנה חכמי המשפט נתעסקו בענינים אלו ורוצים לומר כי הלבנה נעתקת ממקום למקום בכל לילה וכו' (שו"ת תשב"ץ א, ענין קו). וקלל (איוב) ליל ההריון להיותו מורה על איכות מה שיקרה לעובר ברחם ועת צאתו מרחם וכבר זכרו זה בעלי המשפט וכו' כי אלו המקרים הם לפי מערכת הכוכבים ברגע רדת הטפה ברחם לפי מה שאמרו בעלי המשפט (רלב"ג איוב ג). וגם כפי בעלי המשפט תהיה ממשלת הכוכבים במולדות בני אדם (ר"י אברבנאל, בראש' א יו). — ו) °בהגיון ומחקר, מאמר קצר שיש בו החלקים ההגיוניים, Satz; proposition; sentence: וכלל הדבור המורכב מהספור והמסופר ממנו היה חיוב או שלילה ר"ל הנושא והנשוא יחד יקרא משפט או גזרה ויקרא ג"כ המאמר הפוסק והמשפט ג"כ יש לו שני חלקים הנושא והנשוא (מלות הגיון, שער א). כל שני משפטים אשר נשואם ונושאם אחד בעצמו זולת שהאחד מחיב והאחד שולל הנה נקרא אלו שני המשפטים מתנגדים (שם, שער ד). ויסודר המשפט כן לשון תהפוכות תכרת ולשון רשעים תהפוכות (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי י). ופי' זה המשפט בדבר נאות ואמר כי בבית שאין שם אלפים וכו' (שם יד). — °משפט קדום, Vorurtheil; préjugé; prejudice: עת נחזה אנשים גדולים מורמים מעם אשר יעשו לפעמים זר מעשיהם ואשר במקום גדולתם שם גם עותתם במקום השכלתם שם גם משפטם המעוקלים או הקדומים ואז נוכל בצדק לאמר עלימו אחד מהפתגמים הנאמרים ממנו בראשית דברינו (י' לוינזון, הצופה להמגיד יז, מחזה מול מחזה).