א. קִדּוּם

*, ש"ז, — כמו קָדִים,  שעת רוח קדים:  בשלשה פרקים בודקין את היין, בקידום1 של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים בבוסר (רבי יהודה, משנה גיט' לא.).


1 [כך במשנה שבתלמוד עפ"י צורת המלה בארמ'.  ובמשניות:  בקדים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים