קִדּוּד

°, ש"ז, — קִדּוּד הר, מעשה המקַדֵּד בהרים: קידוד הר, לוקח חבל ד' אמות תחתון כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו (הרוקח קצא).

חיפוש במילון: