° 1, פ"י, — כמו ב. קָדַר,  עי' שם: והקשיבו על הפירוק הזה של שניהם שהוא טעם אדם בהול על ממונו ולא חשש פן יפרוץ לקדר וכו' ואף החכמ' הרי אסרו קרצוף וכו' ולא חששו שמא פן יפרץ לקדר (שו"ת הגאו' מן הגני', גינצבורג, 12). ורבותינו ז"ל אמרו קודר סביב הזפק בסכין כעין הארובה וכו' (רש"י, ויקר' א טז). אם נמצאת פסוקה לאחר שעה או קדורה בחוסר איסר או ברובה וכו' (שבלי הלקט, טרפות סי' ג). דבטבעת אחד ליכא עיגול קדורת איסר (בשם ר' שלמה, שם). — ואמר הפיטן: נשים לבט וקדר (נ"א: וקדד) אזכרות שם עליון (רסע"ג, זכור תבוסת, סליח' ת"ב, סדור רסע"ג, שבת).