ש"נ, — תכונת הדבר הקודר, השחור, האפל1, Schwärze, Finsternis; noirceur, ténébres; blackness, darkness: אלביש שמים קַדְרוּת ושק אשים כסותם (ישע' נ ג). — ובסהמ"א, גם במשמ' לִקּוּי המאורות שבשמים: ובלילה ממשלתו (של הירח) עד בא עתו ותחשך יפעתו ויתכסה מעטה קדרותו (רשב"ג, כתר מלכות, מי יזכיר). ולא תהיה קדרות ללבנה כי אם בהיותה לנכח השמש בלילה (ראב"ע, שמות יב ב). על כן טעה הגאון שאמר כי ראה רגע קדרות השמש בבגדאד לא היה בעת המולד (הוא, אגרת השבת, קבוצת קונטרס' ב). בשם האל אתחיל ספר למשאלה בקדרות הלבנה והשמש (הוא, ספר למשאלה בקדרות, נדפס עם פרוש יצירה לאבוסהל בן תמים, א). שער חמישי בקדרות השמש והלבנה באמצעיתם (שם, ח). ואיננו כן קדרות השמש כי היא בעצמה לא נתקדרה רק הלבנה תסתירהו ממראת העין (הוא, ספר המאורות, כ"י ברלין). אז העתיק וכו' וידיעת הכוכבים העליונים וקדרות המאורות (הוא, פתח דבר לספר אלמתני, כהנא ב, 108). אשר הם קדרים מעת התחלת הקרח ויחסו קדרותם אל העת הזאת מפני שהשטפים המקדירים את המים יהיו בה (ר"י א"ת, שרשי ריב"ג, קדר). שהם תמהים מדבר שהם רואים אותו ולא הרגילו לראותו בקדרות השמש והירח (הוא, חו"ה, חשבון הנפש ג). כי כאשר תעשה טס מברזל עשות ותלטשהו עד שתסור קדרותו ותמשחהו זמן ארוך במשיחות רבות וכו' (שם שם ד). ויחקור כל מה שישיג בגרמים השחקיים וכו' כל מה שישיגם מתנועותיהם מלבד צרופם אל הארץ כמו קדרות השמש, ומכל מה שיקרה להם מפני הנחת הארץ מהם במקום אשר היא בה מהעולם כמו קדרות הלבנה (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ו ד, 46). ונירא גם כן מקדרותו (של השמש) שהוא סימן רע לעולם (רד"ק, ירמ' י ב). ולא תהיה הקדרות הירחית בכל פאות השמים בהקבלת השמש (ר' גרשון, אבי הרלב"ג, שער השמים יג מז:). זאת היא הסבה שלא יהיה הקדרות אלא בעת מלוי הלבנה (אוהב משפע לאיוב, עג:). אמנם נמצא דבר בלקוי השמש שאינו בליקוי הירח וההוא שלא יתעכב השמש בקדרותו כי אם מעט וזה כי עיכוב הירח בקדרותו הוא בעברו על חלק מהחשך גדול ממנו וכו' (ר"מ אלדני, שבילי אמונה ב ד). — ואמר הפיטן: ותזנח רוח בחטא נאפוף זהם ויגרס הוד בתולה מקדרות פחם (ר"א קליר, זכור איכ', קרוב' ת"ב, מחז' איטל' קסט.). קדרות היום כנקשה, קטב בענן מקדשה, קבצו שלשים מלהמשה (יהודה בר' מנחם, אמרת רנן, יוצ' ש"ת, שם ב קפט:). — ואמר המשורר: ושחק העטה קדרות וסהר כאלו מת והענן קברו (רשב"ג, אני האיש, שירי שלמה). ולחייה נס ליחם כאלו השטן בקדרות הטיחם (ר"י חריזי, תחכ' ו, 74). עטה לרב עניו מעיל קדרות אבן ערפל שם חתלתו (שם כג, 216). — °קו הַקַּדְרוּת, דרכו המדמה של השמש, Ekliptik; écliptiaue; ecliotice: ויש ברקיע קו חולק את עיגול המזלות ברחבו לשני חלקים שוים ויהיו ששה מעלות מצד זה וששה מעלות מצד זה והקו ההוא הוא דרך השמש ונקרא קו הקדרות כפי שכשהחמה והלבנה שניהם תחת הקו ההוא והיו זה כנגד זה או זה אצל זה אזי יהיה קדרות לשמש או לירח (ר"מ אלדני, שבילי אמונה ב ג).  — ובהשאלה לענינים רוחניים: זכות עצם הנפש מקדרות הסכלות המסירה חשכת הספק אשר בלבך (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ד).