קוֹטִית
* 1, ש"נ, — מדת הלח: במדה זו מדת הארץ, במשקל, זו טריטני, ובמשורה, זו זיר2 הגדול וי"א זו קוטית קטנה וי"א זו המחוק (ספרא ויס, קדושים פרק ח).
1 [ לא נתברר מקור המלה ומשמעותה המדֻיקת, ויש שראו בה מלה שאולה מיונ' או רומ', לדעת קרויס (lehnw. II, עמ' 503) מן ϰύτος, ולפי לֶו (שם) מן ϰοτύλη, שתיהן במשמ' בית קבול, כלי בכלל. ואף אפשר שאין כאן בעקר שם עצם אלא השתלתשלות מבטוי כגון quoteni, quotcumque, quintuscuinque ,וכדו', במשמ' כמה שהוא (שהם) וכדו', ומזה נולד גם קוטית וגם קטנה, וצ"ע.]
2 [עי' הערת המחבר לערך ב. זִיר, ויש גם נוסח אחר זיד.]