ב. קִוּוּץ

°, ש"ז, — כמו קְוִיצָה, הִתְכַּוְּצוּת: א"א (אמר אבוקרט) מי שיקרהו קיווץ או משיכה ואח"כ תמצאהו קדחת יותך בו חוליו, א"ג (אמר גלינוס) המשיכה מין ממיני הקיווץ אלא שהוא לא יראה בה האברים מקובצים וכו'  (יעקב בן יוסף זבארא, תרג' פרקי אבוקרט, כ"י ביהמ"ד שכטר, 31). ויהיו מיני הקיווץ שלשה, קווץ לאחור וקווץ לפנים והמשיכה (שם שם).

חיפוש במילון: