קוּשׁ

פ"ע, יְקשׁוּן, —  כמו יָקַשׁ: מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יְקשׁוּן1 ויטו בתהו צדיק (ישע' כט כא).2



1 [לפי הנקוד מן קוּשׁ, וכן ריב"ג (עי' דרנבורג .Opusc, עמ' 109) ואחרים. אך אפשר שהעקר יִקָשׁוּן מן יָקַשׁ, וכך חברו המחבר שם.]

2 [על צורות כגון הקיש, הוקש עי' בערך נָקַשׁ; על התקושש עי' בערך קָשַׁשׁ ]

חיפוש במילון: