1 [הכתיב קוזזות ברֹב המקומות, וכנראה במקומו אף קססות (נזיר סה.), וסמ"ג כותב במקומו קורדות אדמה (עי' לקמן). ובנקוד הבבלי קוֹזְזוֹת (קטעי משניות בנקוד הבבלי, הקדם א א), אך אין קריאה זו מסתברת. ובקצת דפוסי מתנות כהונה ל(מד"ר בראש' מב) נדפס קזוזות, ולפי זה כתב המחבר בערך אֲדָמָה קְזוֹזָה, ואינהורן (ישובה של הארץ, עמ' 229) קְזוּזָה, אך אין כתיב זה במקורות הקדומים. ועוד שנויי כתיב עי' ב(מד"ר בראש' הוצ' תיאודור עמ' 398).
ואשר לפרוש המלה, שהבינוה כלשון גוש אדמה  (בתשו' הגאו' גני', הוצ' גינצבורג, 248): באדמה אדומה כדי שיהא ניכר וכו', ע"כ, ומעין זה הערוך,  קשה מה שמספר במד"ר בראש' על קוזזות אדמה כדבר הנאכל, ואולי מין צמח הוא כגון קוצי שדה. ואולי אף כונת הסמ"ג הכותב קורדות (סמ"ג מ"ט קלז) לצרפת' קרדונ"ש (כך למשל  רש"י שבת קמד: במקום קוצים), cardons, קנרס הבר הקוצי; ובעצם אין לראות גושי אדמה אפילו כציון לכרם רבעי, שהרי הגשם היה שוטף ציון שכזה, וצ"ע.]