*, ש"ז, — ריב, מריבה: שלום אומר אל יברא (האדם) דכוליה קטט1 (ר' סימון, מד"ר בראש' ח, הוצ' תיאודור). ובסהמ"א: ובפרט שהקטט ההוא הוא ענין המכס (שו"ת מהרש"ל, תשו' ד). קהלתנו היא ת"ל כעת נחלת ישראל הנשארה וכמעט אבדנוה ח"ו בסבת הקטט אשר בינינו האמת היתה נעדרת (שו"ת רמ"א יא). ומרדכי השיב מצד בתו שכולו שקר רק שהיה לו קטט עמו בעבור ממון וע"י זה נתגלגל הריב ביניהם (שם יב). לפעמים שאינן יכולין להשוו' ביו' ו' מחמ' איז' קטט וממשיכין עד הליל' שעושין החופה והקידושין בליל שבת וכו' (לבוש או״ח שלט ד). נתאלמן וחושש לישא אשה והיא בת בנים שמא ירבה ריב וקטט בתוך ביתו שתתקוטט עם בניו וכו' הרשות בידו וכו' אבל אם לא ימצא אשה כזאת מדאגתו על הקטט אינו רשאי למנוע מלישא אשה (שם אה"ע א ח). ואם נשותיה' גרמו שהגירוש' שהם התחילו את הקטט והקניטו אותו וכו' (שם שם יב ד). כדי שלא יבא לידי קטט ומחלקת עמהם (שם חו"מ רמ"ב א). ורוצה לעשות סדר צוואה בעודו בריא כדי שלא יבאו יורשיו אחריו לידי ריב וקטט (שם שם רנז ז). להזהר שלא להיות קטט ועצבון עמה (עם האשה) בשעת תשמיש (חמדת הימים א ט, סו.). מחמת הקטט נתפרדה החבילה ובאותו מעמד הסכימה הכלה לישא לאיש אחר (סדרי טהרה, הלכ' נדה, בשם הלבוש). כדי להשקיט מביניהם ריב וקטט (שו"ת בנימין זאב שב). — ואמר הפיטן: רצנו רוע הרגל רשענו צדק מעגל קשרנו אהב הדגל, קלקלנו קטט גלגל (רש"י?, לך ה' הצדקה, סליח' מנחה יוה"כ). תרעומות הטלתי שקר טפלתי רב זוללתי קטט עוללתי צפונות גלתי (שמשון בכרך, אלי בוראי, בשו"ת חות יאיר אחרי סי' רלח).