א. קָטַר
1, פ"י, בינ' פָעוּ' נק' מ"ר קְטֻרוֹת, — כמו קשור, סגור: בארבעת מקצעת החצר חצרות קטרוֹת2 ארבעים ארך ושלשים רחב (יחזק' מו כב).
1 [מן הארמ' קטר במקום קשר בעבר', קַצָרֻ באשור', ויש משוים קַתַרַ, סגר בכוש'.]
2 [במשנה (מדות ב ה) אמרו על פסוק זה: ואין קטורות אלא שאינן מקורות, ע"כ, וכן רש"י. וריב"ג ורד"ק פרשו קשורות. ור"א מבלגנצי מן א. קָטַר, מלאות קיטור. ומן החדשים יש מציעים עפ"י השבעים: קטנּוֹת.]