קְטַר

°, ש"ז, — קֶשֶׁר: המוכנים לפתוח בחרטה כי יתנו כקטר ואסר לענות נפש ולהט אותם היום הבא (קלונימוס בר קלונימוס, אבן בחן, ויניציה, נט.). — ואמר הפיטן: הרוה מזונים ונטר, בירח איתנים להתיר קטר, מים מעתה בל יאטר (ר"א קליר, יפתח ארץ, תפלת גשם). צעד נשיאים מרחב ידיים, צפויים ברצוא ושוב למים, קשור בם נזלי מים, קדוש עד ירשה לשרות קטרי1 מים (רסע"ג, אכוין כליות, סדר יצירה, סדור רסע"ג, שצט).



1 על פי לשון הכתוב: ומשרא קטרין (דניאל ה יב).

חיפוש במילון: