1 [אלה דברי פרוש הגאונים, אפשטין, 35): הקטרב אי' דא' קטריב פ' שני עצים יש מצד זה מן העול ומצד זה מן העול והן נקובין ומכניסין בתוך אותו נקב עץ ושמו קטרב ואיהו קטרין (כך גרסת הערוך והר"ש, ז"א והם קושרים אותו, ואין לתקן קטריב) שלא ישמטו הבקר וכו', ע"כ. וכן בא קַטְרִיב قطريب באותה משמ' בערב', ובסור' קטריבא, ועי' לאחרונה בס' תוספת הערוך, עמ' 361 ובספרות הנזכרת שם.

מקור המלה לא התברר, ואפשר שהיא שאולה מן השומר'–אשור' קַרְתַפֻּ, קַרְטַפֻּ, קרש קטן, מרכוף וכדו'. ועי' בשנויי הנוסחאות המובאות בהערה שאחר זו. ואמנם לא מן הנמנע הוא שנולדה המלה בארמ' מתוך צרוף כגון קטרי ביה, ז"א קושרים בו, שהבינוהו כשם עצם: הקטריב שלו, וצ"ע.]

2 [נוסח אחר: קטריב, הקרטב, קרטיב, קטרוב, קרטוב, עי' פרוש הגאונים, אפשטין, 35; תוספת הערוך, 361.

בכ"י פרמה מנֻק' קַטְרֵב ובדפו' ליוורנו קַטְרָב.]