ש"נ, כנ' קְטָרְתִּי, — מעשה סַמִּים שהיו מקטירים לריח ניחוח באש,  Räucherwerk; encens; incense: קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ועשית אתה קְטֹרֶת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש (שמות ל לד-לה). וְהַקּטֹרֶת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם (שם שם לז). ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קְטֹרֶת (ויקר' י א). ונתן את הַקּטֹרֶת על האש לפני יי' וכסה ענן הַקּטֹרֶת את הכפרת אשר על העדות (שם יו יג). כף אחת עשרה זהב מלאה קְטֹרֶת (במד' ז יד). ועתר ענן הַקּטֹרֶת עלה (יחזק' ח יא). — ובהשאלה: תכון תפלתי קְטֹרֶת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תהל' קמא ב). — קְטֹרֶת סַמִּים: בשמים לשמן המשחה ולִקְטֹרֶת הסמים (שמות כה ו). והקטיר עליו אהרן קְטֹרֶת סמים (שם ל ז). ואת שמן המשחה ואת קְטֹרֶת הסמים לקדש (שם לא יא). ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יי' ומלא חפניו קְטֹרֶת סמים דקה (ויקר' יו יב). ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וּקְטֹרֶת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה (במד' ד יו). — ומזבח קטרת, ומִקְטַר קטרת וכדו': ועשית מזבח מקטר קְטֹרֶת עצי שטים תעשה אתו (שמות ל א). ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הַקְּטֹרֶת (שם שם כז). ונתתה את מזבח הזהב לִקְטֹרֶת לפני ארון העדת (שם מ ה). ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קְטֹרֶת הסמים לפני יי' (ויקר' ד ז). — קְטֹרֶת תָּמִיד: ובהעלת אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קְטֹרֶת תמיד לפני יי' לדרתיכם (שמות ל ח). — וקטרת זרה: לא תעלו עליו קְטֹרֶת זרה ועלה ומנחה (שם שם ט).— וקטרת של חֻלִּין שעשה אדם לעצמו או לאחר: ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וּקְטָרתִּי נתתי לפניהם (יחזק' יו יח). וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וּקְטָרְתִּי ושמני שמת עליה (שם כג מא). שמן וּקְטֹרֶת ישמח לב (משלי כז ח). — ואמר בן סירא: שם יאשיה כקטרת סמים (ב"ס גני' מט א). — ובתו"מ: מותר הקטורת  מה היו עושין בה (שקל' ד ה). אלו הן הממונין שהיו במקדש וכו' בית אבטינס על מעשה הקטורת (שם ה א). כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל וכו' (יומ' א ב). הפייס השלישי, חדשים לקטרת באו והפיסו (שם ב ד). נכנס להקטיר קטורת של שחר ולהטיב את הנרות (שם ג ד). צבר את הקטורת על גבי גחלים ונתמלא כל הבית כולו עשן (שם ה א). ונכנס להקטיר קטורת של בין הערבים (שם ז ד). והמפטם את השמן והמפטם את  הקטורת והסך בשמן המשחה (לוקה) (מכו' ג ב). לא הקטירו קטרת בבקר, יקטירו בין הערבים (מנח' ד ד). שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת הסמים (ר' שמעון, שם שם). מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטורת (תמי' ג ח).  עזים היו לאבא בהר מכוור והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת (ר' אלעזר בן דגלאי, שם שם). מי שזכה בקטורת היה נוטל את הכף וכו' והבזך היה בתוכו מלא וגדוש קטורת (שם ה ד). הקומץ את המנחה והחופן את הקטורת והשותה כמלא לוגמיו ביום הכפורים וכו' (כלים יז יא). פיטום הקטורת הצרי והצפורן והחלבנה וכו' (ירוש' יומא ד ה). — ובסהמ"א: וכל זה מעשה כשוף ויחסוה לקולטון איש ואשה ובתה והאומות עושים להם קטורת ידועה (מעשה טוביה, בית חדש א ח, לט:). — ואמר הפיטן: ובתוך תהומות המתיק למו מעינים, ועשן לפניהם קטרת סממנים (משה בר קלונימוס, אומץ גבורותיך, סלוק ח פסח).