° 1, — שיך לקיץ, של הקיץ: המתהפך הקיצי (פרוש יצירה לרסע"ג, בהערות קופמן לפרוש יצירה לברצלוני). והנה בזאת הנקודה הראשונה מסרטן במקום אשר ירשמוהו זנב השור נקראת מקום עמידת השמש הקייצית כי כאשר יעבור השמש בו אז היא עמידת השמש הקייצית ולא יוכל השמש להתקרב עוד אל נכח ראשינו (ראב"ח הנשיא, אשפירא ב). כי כל אשר יגבה הקוטב על האופק יעדיפו הימים הקייצים (שם ג). כי לא יעבור עליה מזל אחר חוץ מתחילת סרטן ותקרא עגולת הפוך הקייצי (ראב"ע, כלי נחשת א). ואחר כך היא (השמש) הולכת בצד צפון עד שתתחיל בראש הסרטן ואז יהיה ההפך הקיצי (ר"י א"ת סה"ש לריב"ג, רוח). וההפוך הקיצי יהיה בתכלית החום וכו' והשווי החרפי הוא עם תכלית הפירות וכו' (חכמת הכוכבים לבטלמיוס, תרג' ר"מ א"ת, כ"י פריז). דקדק בזמן רגע האביב וכן בהיפוך הקייצי הבא אחריו ומצא ביניהם צ"ד יום ומחצה (ר"י הישראלי, יסוד עולם ג ו, מב:). כי יש מהימים מה שהוא סתוי ויש מהם שהוא קיצי ומהם שהוא חרפי (קאנון א ב ב ג). וזה יהי' במעבר האמצעי בין ההפוך הקייצי ובין ההפוך הסתוי (שער השמים לאבי הרלב"ג יג, מא.).הידוע הוא עץ ידוע הנפלא ביפו גם בקשיו ויש במינו הנקרא הקיצי (זאממער-שטיעל אייבע), עליו ארוכים ופריו עומדים לאחדים על נציבים ארוכים (י. שינהק, תולדות הארץ ב, הצמחים, מח).
1 [נקוד תארי היחס על משקל ביתי וכדו' שונה הוא במקרא מזה של השם בכנ' בֵּיתִי, בֵּיתְךָ וכו'. השוה למשל (בן) פַּרְצִי לעמת פִּרְצֵיהֶן וכדו'. וכן מורה הכתיב המצוי בייתיות על מבטא בַּיתִי, וכן נקד המחבר , ולפי זה גם קַיְצִי.]