קִר1, ש"ז, מ"ר קִירוֹת, קִירֹת, כנ' קִירֹתָיו, קִירוֹתָיו, קִירוֹתֶיהָ, — דפן החדר, ההיכל, הבנין והבית, כֹתל, צד אחד של החומה, Wand; mur; wall: והנה הנגע בְּקִירֹת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הַקִיר (ויקר' יד לז). וראה והנה פשה הנגע בְּקִירֹת הבית (שם שם לט). ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד וּבַקִּיר (ש"א יח יא). ויבקש שאול להכות בחנית בדוד וּבַקִּיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בַּקִּיר (שם יט י). וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בַּקִּיר (מ"א ה יג). ויבן על קיר הבית יצוע סביב את קִירוֹת הבית סביב להיכל ולדביר (שם ו ה). כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בְּקִירוֹת הבית (שם שם ו). ויבן את עשרים אמה מירכותי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הַקִּירוֹת2 (שם שם יו). ויפרשו את כנפי הכרבים ותגע כנף האחד בַּקִּיר וכנף השני נגעת בַּקִּיר השני (שם שם כז). וישמטוה ויז מדמה אל הַקִּיר ואל הסוסים וירמסנה (מ"ב ט לג). ויסב את פניו אל הַקִּיר ויתפלל אל יי' (שם כ ב). כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יי' צבאות בגי חזיון מקרקר קִר3 ושוע אל ההר (ישע' כב ה). נגששה כעורים קִיר וכאין עינים נגששה (שם נט י). ויאמר אלי בן אדם חתר נא בַקִּיר ואחתר בַּקִּיר והנה פתח אחד (יחזק' ח ח). והנה כל תבנית וכו' מחקה על הַקִּיר סביב סביב (שם שם י). לעיניהם חתר לך בַקִּיר והוצאת בו (שם יב ה). והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בַּקִּיר יחתרו להוציא בו (שם שם יב). ותרא אנשי מחקה על הַקִּיר צלמי כשדיים חקוקים בששר (שם כג יד). וימד קִיר הבית שש אמות (שם מא ה). רחב הַקִּיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות (שם שם ט). וְקִיר הבנין חמש אמות רחב סביב סביב (שם שם יב). מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וְקִיר ההיכל (שם שם כ). בתתם ספם את ספי ומזוזותם אצל מזוזתי וְהַקִּיר ביני וביניהם (שם מג ח). ובא הבית וסמך ידו על הַקִּיר ונשכו הנחש (עמו' ה יט). לטוח קִירוֹת הבתים (דהי"א יט ד). ויחף את הבית הקרת הספים וְקִירוֹתָיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על הַקִּירוֹת (דהי"ב ג ז). — אצל הַקִּירוֹת: בני עמך הנדברים בך אצל הַקִּירוֹת ובפתחי הבתים וכו' (יחזק' לג ל). — קִיר החצר: ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בַּקִּיר (שם ח ז). — קיר החומה: כי ביתה בְּקִיר החומה ובחמה היא יושבת (יהוש' ב יה). — קיר העיר: ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מִקִּיר העיר וחוצה אלף אמה סביב (במד' לה ד). — קיר הכרם, גדר האבנים: ויעמד מלאך יי' מלאך יי' ותלחץ אל הַקִּיר ותלחץ את רגל בלעם אל הַקִּיר (שם כב כד-כה). — קיר המזבח: וצפית אתו (את מזבח הקטרת) זהב טהור את גגו ואת קִירֹתָיו סביב ואת קרנתיו (שמות ל ג). ונמצה דמו על קִיר המזבח (ויקר' א יה). והזה מדם החטאת על קִיר המזבח (שם ה ט). המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים אמות ומקצועותיו לו וארכו וְקִירֹתָיו עץ (יחזק' מא כב). — מוֹשַׁב הַקִּיר, מקום מושב על יד הקיר: וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הַקִּיר (ש"א כ כה). — ואבן קיר או אבן מִקִּיר: וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קִיר (ש"ב ה יב). כ יאבן מִקִּיר תזעק וכפיס מעץ יעננה (חבק' ב יא). — חָרַשׁ קִיר, כמו חרש אבן קיר, חרש בנין: וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קִיר וחרשי עצים לבנות לו בית (דהי"א יד א). — עלית קיר4: נעשה נא עלית קִיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה (מ"ב ד י). — ובתמונה קִיר נופל, נטוי: והנה נפל הַקִּיר הלא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם (יחזק' יג יב). והרסתי את הַקִּיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ ונגלה יסדו (שם שם יד). עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם בְּקִיר נטוי גדר הדחויה (תהל' סב ד). — וקיר ברזל: ואתה קח לך מחבת ברזל ונתת אותה קיר ברזל בינך ובין העיר (יחזק' ד ג). — וקִירוֹת הלב: מעי מעי אחולה במקור נדפס 'אוחולה' קִירוֹת לבי הומה לי לבי לא אחרש (ירמיה ד יט). — מַשְׁתִּין בְּקִיר, כנוי לילד קטן או לכלב5: אם אשאיר מכל אשר לו עד אור הבקר משתין בְּקִיר (ש"א כה כב). והכרתי לירבעם משתין בְּקִיר עצור ועזוב בישראל (מ"א יד י). הכה את כל בית בעשא לא השאיר לו משתין בְּקִיר וגאליו ורעהו (שם יו יא). — ואמר בן סירא: החונה סביבות ביתה והביא יתדיו בקירה (ב"ס גני' יד כד). אשר בימיו נבנה קיר פנות מעוז כהיכל מלך (שם נ ב). — ובתו"מ: ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, באי זה קיר נשא עיניו, ר' יהושע בן לוי אמ' בקירה של רחב נשא עיניו וכו', ר' חיננא בר פפא אמ' בקירות בית המקדש נשא עיניו וכו', ר' שמואל בר נחמן אמר בקירה של שונמית נשא עיניו וכו' אמר לפניו רבונו של עולם השונמית קיר אחת עשתה לאלישע והחיית את בנה וכו', ורבנן אמרי בקירות לבו נשא עיניו וכו' (ירוש' ברכ' ד ד). ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם אלו הן קיר נטוי6 ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו (ר' יצחק, ר"ה טז:). שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון ומושיבין אותו אצל קיר נטוי ודוחין אותו ובאים ונוטלין את ממונו (רבא, סנה' קט.). אל קיר המזבח, ולא על קיר הכבש ולא על קיר ההיכל, ואיזה זה קיר העליון, או אינו אלא קיר התחתון וכו' (זבח' סה.). — *ובמשמ' שפה של מחצלת: הני בודיתא דבני מחוזא אילמלא קיר שלהן מסככין בהו (עולא, סוכה כ:). מסככין בבודיא ואם יש להן קיר אין מסככין בהן (שם שם). — ובסהמ"א: ותפול המלכה בדאגת בנה אשר נגעה לבה ונתקצרו קירות לבה ובסבת זה החולי מתה לבסוף (יוסיפון, גינצבורג, רב). — ואמר הפיטן: קירות לבותם נמהרו, רגזו ומדעת נבערו (ינאי, אז נולד, קרוב' שמות, זולאי, פא). קיר טוחיו אז אקרקר צמרתו מבין הדסיי אעקר (רסע"ג, סדר לעצרת עלי עשר הדברות, סדור רסע"ג, שצב). — ואמר המשורר: ובנו בו לתורה קיר וטירות והקימו לדת חומה ודירות (ר"ש הנגיד, אלהים האריך, בן תהלים קז, ששון, פב). — °ובהנדסה, קיר הגוף ההנדסי, שטח: מצרף את החוטין הא' בתוך חצי האחד והעולה היא המשיחה והכפל אותה שהן קירותיה (משנת המדות ה, 47). — °ובמשמ' צד, פָּנִים, אחד משני צדי היריעה והארג: מעשה חשב כבר פרשתי שהיא אריגת שתי קירות7 שאין צורת שני עבריהן דומות זו לזו (רש"י, שמות כח ו). שיש לה ליריעה שתי קירות ושתי צורות של שתי קירותיה אין דומות זו לזו (הוא, יומא עב:, ד"ה חושב).