1, ש"נ, כנ' קֹרָתִי, מ"ר קֹרוֹת, — גוש עץ ארך ועבה שמשתמשים בו בבנין וכדו', Balken; poutre; beam: נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קוֹרָה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם (מ"ב ו ב). ויהי האחד מפיל הַקּוֹרָה ואת הברזל נפל אל המים (שם שם ה). קֹרוֹת בתינו ארזים רהיטנו ברותים (שה"ש א יז).  ויחף את הבית הַקֹּרוֹת הספים וקירותיו ודלתותיו זהב (דהי"ב ג ז). — ובמשמ' כוללת, קוֹרוֹת הבנין, בנין, תקרה: רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קֹרָתִי (בראש' יט ח). — ובתו"מ: והראהו גפן שהוא מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה ובו קורות הרבה אמר לו (ר' יהושע לר' ישמעאל) תחת הקורה זו אסור והשאר מותר (כלא' ו ד). הקוצץ קורות שקמה לא יחפהו בעפר (שביע' ד ה). הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה (ערל' א א). . ושוין אלו ואלו שטוענים קורות2 בית הבד ועגולי הגת (שבת א ט). כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה (שם טז ז). קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המיטה (שם כג ה). הכשר מבוי, בית שמאי אומרים לחי וקורה, ובית הלל אומרים לחי או קורה (עירוב' א ב). הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח וכו' דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לארכו (שם שם ג ). חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו מותרין באותו שבת ואסורין לעתיד לבוא (רבי יהודה, שם ט ג). אין מבקעין עצים לא מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב (ביצ' ד ג). קונם וכו' אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד (נדר' ג ב). זה בא בחביתו וזה בא בקורתו, נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור, שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך, היה בעל קורה ראשון ובעל הבית אחרון, נשברה חבית בקורה פטור בעל הקורה ואם עמד בעל הקורה חייב (ב"ק ג ה). המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה, קבלה הימנו לשבע שנים שנה ראשונה יזרענה פשתן ויש לו בקורת שקמה (ב"ק ט ט). המוכר את בית הבד וכו' לא מכר את העכירין ואת הגלגל ואת הקורה (ב"ב ד ה). המוכר את בית הבד מכר את הקורה (ר' אליעזר, שם שם). כיצד תולין אותו, משקיעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה ומקיף שתי ידיו זו על גב זו ותולה אותו (סנה' ו ד) . נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל (מעיל' ה ד). מפץ שנתנו על גבי הקורות וכו' טמא (כלים כ ה). קורה שהיתה נתונה מכותל לכותל וקדרה תלויה בה וכו' (אהל' ה ז). בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח, טומאה בפנים כלים שכנגד היציאה טמאים (שם טו ו). קורה שעשאה גולל לקבר בין עומדת בין מוטה על צדה אין טמא אלא כנגד הפתח (שם שם ח). בית הבנוי בספינה או באסקרמא על ארבע קורות אינו מימטא בנגעים (נגע' יב א). ישבו על הנסר וכו' על הכבש ועל הקורה ועל הדלת בזמן שאינן עשוין בטיט טמאים (זבים ג א). הקיש (הזב) על המריש וכו' ר' יוסי אומר אף על קורות הבלנין טהור (שם ד ב). ישב על קורת בית הבד כלים שבעקל טמאים (שם שם ז). נטל אבן של הקדש ובנאה בתוך ביתו, קורה וקירה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה (תוספת' מעיל' ב ד). היאך עבידא קורה אחת לשני בורות שני קורות לבור אחד, ניחא קורה אחת לשני בורות אלא שני קורות לבור אחד לא מתוך שניטמאו מקצתן ניטמאו כולן (ירוש' תרומ' ב א). את שהוא למאכל חייב, לסייג לקורות ולעצים פטור (שם ערלה א א). כשניטלה קורתו (של הבית), אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה (עם העיר) (שם עירוב' ה א).  אבותינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות מפני בעלי אגרוף שהיו באין ונוטלין אותן בזרוע (שם פסח' ד ח). יבוא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי ואימרת חלוקי מימיי (קמחית, שם הורי' ג ג). קורות של שקמה היו ביריחו והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע (אבא שאול, פסח' נז.). המשכיר בית לחבירו משכיר חייב להעמיד לו דלתות וכו' לסמוך לו קורה (ת"ר, ב"מ קא:). בשר ודם עושה ספינה, בתחילה מביא קורות ואחר כך מביא חבלים ואחר כך מביא הוגנים (ר"ש בן לקיש, מד"ר בראש' יב). מה תמרה זו אין בה פסולת אלא תמרים לאכילה וכו' שפעת קורות להקרות בהם את הבית, כך הם ישראל אין בהם פסולת (שם שם מא). פעם אחת עבר אדם בתוך מדבר כוב זה וראה נחש אחד ישן והיה בו כקורת בית הבד וראה את הנחש והוא לא ראהו (ר' אבא, שם שמות כד). מה הצאן הזה אין מכניסין אותה לצל הקורה, כך ישראל כל מ' שנה שעשו במדבר לא נכנסו לצל הקורה (שם במד' כג). אפילו קורתו (של עץ החיים) מהלך חמש מאות שנה (ר' יהודה בר' אלעאי, שם שה"ש, אחת היא יונתי). — *קוֹרוֹת של ברזל: שבוע שבן דוד בא בה מביאים קורות של ברזל ונותנים לו על צוארו עד שנכפפה קומתו (פסי' רב', קומי אורי, קסב.). — *שְׁמֵי קוֹרָה, קוֹרָה, במשמ' תקרת הבית: שתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה (רב יהודה, פסחים ח:). ועי' שָׁמַיִם. — שתי שורות על פני כל המרתף חיצונה רואה את הפתח ועליונה רואה את הקורה, שלפנים הימנה ושלמטה הימנה אין צריך בדיקה (שם שם). — * נכנס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה, נטל על עצמו את החלק העבה של הקורה, ובהשאלה נטל על עצמו את עקר המשא3: מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה (ר' אבין הלוי, ברכ' סד.). — *סואר של קורות, עי' ערך צַוָּאר, סַוָּאר. — *ומליצה טול קורה מבין עיניך4: מאי דכתיב ויהי בימי שפוט השופטים, דור ששופט את שופטיו, אומר לו טול קיסם מבין שיניך5, אומר לו טול קורה מבין עיניך (ר' יוחנן, ב"ב טו:). תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך5 אמר לו טול קורה מבין עיניך (ר' טרפון, ערכ' טז:). — וקוֹרַת האסירין, סדן שהיו סוגרים בו את רגלי האסיר, וקוֹרַת החצים, קורה שהיו תוחבים בה חצים6: קורת החצים טמאה ושל אסירין טהורה (כלים יב א). דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ וכו', כקורת חצים שהכל מורים7 בה והיא נצבת (מד"ר איכ', דרך קשתו ויציבני). — *ומ"ר קוֹרִים, קוריים, קוריין: לא אפילו נשים מאחורי הקוריין יודעות היו שדוד עתיד למלוך (ירוש' פסח' ו א). שטף נהר קוריו עציו ואבניו ונתנו בתוך שדה חבירו הרי אלו שלו (ב"מ כב:). בנוהג שבעולם אדם שיש לו שפעת קוריים8 איכן הוא נותנה לא באמצע טרקלין אתמהא כדי שתיסבול קורות שלפניה ושלאחריה (ר' אבא בר כהנא, מד"ר בראש' יד). וירא ה' כי שנואה לאה, אף הגתיות מאחורי הקורים9 היו סונטין בה (שם שם עא). אמר הקב"ה משחק אני עליהן, אביא גתיות מאחורי הקורים10 (ר' שמעון בן ינאי, שם אסת', ביום השביעי). — ובסהמ"א: ועלי לתת לך קורה אחת אשר לזהב משקלה ג' מאות מנה (יוסיפון, גינצבורג רכט). תודיענו ההפרש שבין ההליכה בספינה וההליכה על צואר של קורות ובבדים וכיצא בהם (שאלה בתשו' רמב"ם, א"ח פרימן, 63). הואיל ואותה הספינה הקטנה ואותו צואר של קורות שטים על פני המים (רמב"ם, תשובה, שם שם). ומחנוכה תרצ"ח התחלתי ונכנסתי בעובי הקורה ולא כשיבא מכשורא אלא בכל לבבי ובכל נפשי (תקנות קנדיאה, הרטום-קאסוטו, 121). — ואמר המשורר: ותמהו על בני בתים סרוחים מצאום לא בצל בית וקורה (ר"ש הנגיד, אלוה עוז, בן תהלים י, ששון, י). בואו שתו עמי בצל קורה על קול מטר שחק בירח בול (רמב"ע, תרשיש ב, 29).  כמה פגע חש אל חוטא יושב תחת צלי קורות (שם ח, 75).